1

1.      בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבות המבקש ביום 20.9.22. המבקש הורשע בביצוע עבירה של שימוש בטלפון נייד שלא באמצעות דיבורית בניגוד לתקנה 28(ב)(1)(א) לתקנות התעבורה, נדון, כאמור, בהעדרו לקנס כספי בסך 1,000 ₪ שהנו קנס המקור בגין עבירה זו.

2.      ביום 17.10.22 הוגשה בקשה זו ובה עותר המבקש לביטול פסק הדין מיום 20.9.22 מן הטעם כי חלה אי הבנה בין באת כח המבקש ובין עו"ד אחר, עו"ד ג'בארין, אתו באה היא בדברים וסברה כי יופיע במקומה בדיון.

3.      מסעיף 3 לבקשה טענה באת כח המבקש כי עו"ד ג'בארין הנ"ל אכן הופיע בפני בית משפט זה במועד האמור, סבר כי הוגשה בקשת דחיה וביקש להיעתר לה.

2

4.      עוד נטען אודות נסיבותיו האישיות של המבקש המטופל בילדים והחולה במחלה ממארת וכל פגיעה ברישיון הנהיגה שברשותו הינה משמעותית.

5.      המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי המבקש נשפט בהעדרו בהסתמך על זימונו כדין, זימון אשר נשלח לבאת כוחו עוה"ד ראויה מוסא ונתקבל על ידי הנמען הרשום (סרוק לנט המשפט). נוסף לכך נטען כי הבקשה הוגשה בלא אסמכתאות וכן כי היה על המבקש להשגיח בעצמו על מהלך הטיפול בענייניו וכי אין לו אלא להלין על עצמו.

6.      לאחר שבחנתי את עמדות הצדדים נחה דעתי כי אין לבטל את פסק הדין.

7.      ברע"פ 9142/01 איטליא נ' מדינת ישראל נקבע כי בשלב הגשת הבקשה ההליך המשפטי תם ונשלם. משסיים בית המשפט את מלאכתו, לאחר שהוציא תחת ידיו פסק דין שניתן כדין, מוצתה לכאורה זכות הנוכחות של הנאשם בקשר לאותו הליך. מעמדו הוא של מי שנשפט והורשע כדין. אכן, לאור העובדה כי המשפט נגדו התנהל שלא בנוכחותו, רשאי הנאשם שהורשע בדינו לפנות לבית המשפט בבקשה לבטל את פסק - הדין. תכלית הבקשה לביטול פסק הדין היא לבטל את המשפט ולהניע מחדש את גלגלי ההליך הפלילי. מכאן, כי בשלב זה ניצב המבקש לפתחו של בית המשפט כאשר מבוקשו הוא לקבל "כרטיס כניסה" לקיום חוזר של הליך שהתנהל לכאורה כדין והסתיים. על המבקש מוטל איפוא הנטל לשכנע את בית המשפט כי מתקיימים טעמים המצדיקים את הנעת גלגלי המערכת מחדש. בית המשפט צריך להשתכנע, מתוך המסמכים המוגשים לו, כי מדובר בנסיבות מיוחדות כאלה הנזכרות בסעיף 130(ח) - המצדיקות מתן רשות למבקש להשתתף בהליך חוזר". ולענין עיוות הדין נקבע: "יוצא שאם עלול להיגרם למבקש עיוות דין עקב נעילת שערו של בית-המשפט בפניו, בית-המשפט ייעתר לבקשתו לביטול פסק דין גם אם אי התייצבות נבעה מרשלנות גרידא. אולם, אם לא קיים חשש כאמור, נדרשת סיבה מוצדקת להיעדרות, ואם אין בידי המבקש סיבה כאמור, ידחה בית-המשפט את בקשתו...".

ועוד נקבע כי טענות כלליות וסתמיות בדבר קיומו של עיוות דין, מבלי להניח תשתית ראייתית בעלת משקל לתמיכה בטענה, לא יובילו, ככלל, לבטלותו של פסק הדין, בעילה זו.

(רע"פ 8427-17 מדינת ישראל נ' אמנון סאלם, פורסם ב'נבו').

3

8.   אין חולק כי המבקש זומן כדין באמצעות באת כחו. יחד עם זאת נטען כי אי התיצבותו נבעה מתום לב ואי הבנות בין באת כוחו לעו"ד אחר. כן נטען אודות מצבו הרפואי הסבוך וכן מצבו המשפחתי של המבקש אלא שלבקשה לא צורפו כל אסמכתאות לביסוס האמור בה לא כל שכן תצהיר.

9.   נקבע כי "ככלל, טענות בדבר בלבול או שכחה של מועד הדיון לא תתקבלנה כסיבה מוצדקת לאי התייצבות, הגם שבמקרים המתאימים ניתן לטעון לקיומו של חשש לעיוות דין; גם טענות בדבר חוסר האפשרות לקבל את דבר הדואר, בשל שהייה בחו"ל, שהייה ממושכת במקום אחר בארץ, אשפוז בבית חולים וכיוצ"ב, יש לתמוך במסמכים ואין לקבל טענות מעין אלה ללא תימוכין מספיקים." (רע"פ 8427-17 מדינת ישראל נ' אמנון סאלם, פורסם ב'נבו').

10.  נוסף לכך, מעיון בפרוטוקול הכרעת הדין מיום 20.9.22 עולה כי הדיון היה קבוע לשעה 10:30 וכי עד לשעה 15:14 לא התייצב מי מטעמו של הנאשם. על כן הטענה המועלית בזה לפיה התייצב עורך דין אחר מטעמה של ב"כ המבקש ועתר לדחיית הדיון אף היא אינה מגובה באסמכתאות וסותרת את האמור בפרוטוקול.

11.  אף בראי העונש אשר הוטל על המבקש, לא מצאתי בסיס לטענה לעיוות דין. על המבקש הוטל קנס המקור (הברירה), ללא תוספת או ענישה נלווית. אני קובעת כי במקרה זה לא מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות ביטול פסק הדין. לפיכך הבקשה לביטול פסק הדין נדחית.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ח' חשוון תשפ"ג, 02 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.