תת"ע 438/09/17 – מדינת ישראל נגד נופר רטוביה
בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב - יפו |
|
|
|
תת"ע 438-09-17 מדינת ישראל נ' נופר רטוביה |
1
לפני כבוד השופט דן סעדון |
|
מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד אביבית אקסול - ג'רבי
|
|
|
|
המאשימה |
|
נגד
|
|
|
נופר רטוביה
|
|
|
|
הנאשמת |
הכרעת דין |
אני מזכה מחמת הספק את הנאשמת מעבירה של
שימוש בטלפון תוך תנועת הרכב בניגוד לתקנה 28 (ב) לת"ת ומוצא על יסוד סמכותי
לפי סעיף
2
1. ביום 8.11.16 נרשם לנאשמת דוח שעניינו שימוש בטלפון נייד שלא באמצעות דיבורית תוך תנועת הרכב. על פי נסיבות המקרה כמפורט בדוח ("ת/1") נצפתה הנאשמת נוהגת בכביש 20 מדרום לצפון בנתיב שני מימין מבין 4 נתיבי נסיעה כאשר היא אוחזת בידה הימנית טלפון שחור מעל ברך ימין ומבטה מופנה מטה ולכביש לסירוגין.
2. במענה לאישום טענה הנאשמת כי לא עברה את העבירה המיוחסת לה וכי הטלפון הנייד שלה היה בתיקה בעת העבירה.
3. במסגרת הליך ההוכחות העיד עורך הדוח ("השוטר") והנאשמת.
4. השוטר העיד ובאמצעותו הוגשו ת/1 ומזכר ("ת/2"). בחקירה נגדית עומת השוטר עם גרסת הנאשמת לפיה לא נהגה בנתיב שני מימין כפי שצוין אלא בנתיב השמאלי ביותר מבין נתיבי הנסיעה. יתר פרטי הדוח כמפורט לעיל לא נסתר.
5. הנאשמת טענה בעדותה היא מחזיקה ברשותה טלפון שחור, כפי שציין השוטר בת/ (ע' 4 ש' 19-20) 1 אך באותו יום החליטה להניחו בתיקה כי "רציתי שקט בבוקר" (ע' 4 ש' 1). היא הוסיפה כי בניגוד לאמור בת/1 השוטר לא הגיע מימינה אלא "הוא היה משמאלי וחתך אותי לצד הימני" וכן "הוא בא משמאל לקדימה של הרכב כשהוא מצפצף לי לעצור" וכן "הוא חתך אותי משמאלה לקדימה של הרכב ונתן לי לעבור 4 נתיבים ימינה" (ע' 5 ש' 25, 28, 30). לדבריה, לאחר שהשוטר "חתך אותה" הוא "הסתכל עלי צפצף לי" (ע' 6 ש' 2). בהמשך עדותה התברר כי בניגוד למשתמע מת/1 בנוגע למצב התנועה שזרמה טענה הנאשמת כי היה פקק ורכבה היה למעשה בעצירה ("... היה מאוד פקוק.. אנחנו עמדנו, לא בנסיעה בכלל... אנחנו בפקק באיילון" (ע' 6 ש' 7-10).
דיון והכרעה
3
6.
גרסת השוטר כמפורט בת/1 לא נסתרה כל עיקר. מדובר בגרסה ברורה ומפורטת ממנה עולה כי
הנאשמת החזיקה ביד ימין טלפון שחור תוך תנועת הרכב. עם זאת, כבר נפסק כי תקנה
7. בית המשפט רשאי להרשיע נאשם בעובדות העולות במשפטו גם אם אלה לא צוינו בכתב האישום ובלבד שניתנה לו הזדמנות סבירה להתגונן. העובדה בדבר שינוי מבטה של הנאשמת כלפי מטה ובחזרה לכביש לסירוגין מצוי במפורש בת/1 וכך וגם בת/2 כך שלנאשמת - שחקרה את השוטר בחקירה נגדית על מסמכים אלה -ניתנה הזדמנות סבירה להתגונן בעניין זה. הנאשמת חלקה על כך שהחזיקה או עשתה שימוש בטלפון תוך תנועת הרכב ואף חקרה את השוטר לעניין הטענה בדבר השפלת מבט מעת לעת כלפי מטה ובחזרה לכביש. גרסת השוטר בנקודה זו לא נסתרה והנאשמת מסיבותיה נמנעה מלחקור את השוטר גם ביחס לאמור במזכר (ת/2) בעניין זה. בת/2 נרשמה התייחסות מפי הנאשמת לעניין השפלת המבט וכך נאמר: "אתה יודע למה הסתכלתי למטה? ואז הצביעה לי על שקית לבנה שהייתה מונחת על מושב הנוסע..". נמצא כי לנאשמת ניתנה הזדמנות סבירה להתגונן כנגד העובדות המגבשות עבירה של נהיגה בחוסר זהירות.
8. גרסתה של הנאשמת בנוגע למיקום השוטר בכביש בעת האכיפה ובנוגע למצב התנועה בכביש אינה יכולה להתקבל. בפתח דיון ההוכחות הוסבר לנאשמת כי היא חייבת לחקור את השוטר בכל עניין השנוי במחלוקת מבחינתה. בת/1 מציין השוטר בבירור שהבחין בביצוע העבירה "בהיותי בנסיעה באופנוע..", היינו בעת שהתנועה זרמה ובעת שהיה בנתיב הימני ביותר. הנאשמת נמנעה מלחקור את השוטר בדבר מצב התנועה עובר לאכיפה ובדבר מיקום השוטר בעת האכיפה, להבדיל מהתייחסות בחקירה נגדית למקום הנאשמת בכביש בעת האכיפה. בהיעדר חקירה נגדית בעניינים אלה לא ניתן לקבל את גרסתה של הנאשמת ביחס לעניינים אלה..
9.
סוף דבר, אני מזכה את הנאשמת מן העבירה של נהיגה תוך שימוש בטלפון שלא באמצעות
דיבורית תוך תנועת הרכב ומרשיע אותה בעבירה של נהיגה בחוסר זהירות בניגוד לתקנה
ניתנה היום, 9.1.18, במעמד הצדדים
