1

 

 

 

 

העבירה והעבר

הנאשם הודה והורשע בשני כתבי אישום.

כתב אישום אחד מייחס לנאשם עבירה של נהיגה ללא רישיון בניגוד לסעיף 10(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א - 1961 (להלן: "הפקודה").

על-פי עובדות כתב האישום המתוקן בתאריך 18.2.2018 נהג הנאשם ברכב כשמעולם לא היה מורשה לנהוג ברכב.

2

כתב האישום השני מייחס לנאשם עבירות של נהיגה בזמן פסילה, בניגוד לסעיף 67 לפקודה, נהיגה ללא רישיון, בניגוד לסעיף 10א לפקודה, אי ציות להוראות שוטר, בניגוד לתקנה 23(א)(1) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן: "התקנות") ונהיגה ברכב ללא ביטוח, בניגוד לסעיף 2א לפקודת ביטוח רכב מנועי, תש"ל-1970.

על-פי עובדות כתב האישום בתאריך 24.3.2019 נהג הנאשם ברכב תוך שהוא אינו מציית להוראות השוטר שהורה לו, באמצעות כריזה, לעצור והמשיך בנסיעה מהירה תוך סיכון עוברי דרך שעברו בסמוך.

הנאשם הפר בנהיגתו פסילה עד תום ההליכים שהושתה עליו ביום 18.3.2019 בבפ"ת 7781-03-19 בבית המשפט לתעבורה בירושלים.

הנאשם יליד 1983 ועל אף שמעולם לא הוציא רישיון צבר לחובתו 5 הרשעות תעבורה כולן למעט אחת כרוכות בנהיגה.

בשנת 2008 הורשע הנאשם בשתי עבירות של נהיגה ללא רישיון, בניגוד לסעיף 10א לפקודה והושתו עליו פסילה למשך 30 יום, פסילה על תנאי וקנס. דהיינו זוהי הרשעתו השלישית והרביעית של הנאשם בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה מעולם.

לחובת הנאשם עבר פלילי הכולל שתי הרשעות בעבירות מין בגינן ריצה תקופות מאסר ממושכות.

הנאשם עצור מיום 24.3.2019 .

טיעוני המאשימה לעונש

המאשימה ביקשה להשית על הנאשם מאסר בפועל שלא יפחת מ- 6 חודשים, מאסר על תנאי של 12 חודשים למשך שלוש שנים, פסילה למשך שנתיים, פסילה על תנאי של 12 חודשים למשך שלוש שנים וקנס שלא יפחת מ-2,500 ₪.

המאשימה טענה, תוך הפנייה למספר פסקי דין, כי מתחם הענישה בעבירה של נהיגה ללא רישיון נע מ-15 ימי מאסר בפועל ועד ל-3 שנות מאסר ברף העליון, ופסילה הנעה מ-6 חודשים ועד 60 חודשים, מאסר על תנאי, פסילה על תנאי וקנס.

3

לטענת המאשימה יש למקם את הנאשם ברף הגבוה של מתחם הענישה, זאת לנוכח עברו, לנוכח צירוף העבירות ואופיין. המאשימה טענה כי בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין ולעקרון הגמול וההלימה יש אף לסטות לחומרה ממתחם הענישה וזאת לנוכח העובדה שהנאשם לא תיקן את המחדל ולכך שאין מדובר במעידתו הראשונה של הנאשם.

המאשימה הדגישה את הסיכון הגלום בנאשם שאינו מורשה הבורח משוטרים. לטענתה אין להעניק הזדמנות נוספת לאדם שמסכן את הציבור.

ב"כ הנאשם טען, תוך שהפנה למספר פסקי דין, כי יש לקבוע מתחם ענישה אחד לשני כתבי האישום, שכן מדובר באותן עבירות ובמרווח זמן שאיננו מפצל את המתחם. לטענתו מתחם העונש בנסיבות דנן נע בין מאסר של ימים ספורים לבין חודשים שיכול וירוצו בעבודות שירות ברף העליון. לטענתו יש למקם את הנאשם בחלקו התחתון של מתחם הענישה, להסתפק בימי מעצרו ולהשית עליו פסילה למשך 6 חודשים תוך מתן אפשרות לנאשם ללמוד נהיגה על מנת לתקן המחדל וקנס בגובה של 500 ₪.

אשר לנסיבותיו האישיות של הנאשם טען ב"כ הנאשם כי מתסקיר המעצר ניתן ללמוד כי הנאשם סבל מאותן עבירות בהן הורשע כשהיה קטין, חווה טראומה בילדותו, אביו התאבד בנסיבות טראגיות וכיום נמצא בארץ עם אמו ושאר בני משפחתו שוהים בברוקלין.

דיון

חומרת העבירות ומתחם הענישה

במסגרת תיקון 113 לחוק העונשין, על בית המשפט לשקול את מכלול נסיבות העבירה ולקבוע מתחם עונש הולם בהתחשב בערך החברתי שנפגע, מידת הפגיעה בו ובהתחשב במדיניות הענישה הנהוגה.

עבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה ונהיגה בפסילה מגלמות בתוכן סכנה ממשית לפגיעה בעוברי אורח תמימים ובמשתמשי הדרך. לפיכך, אין להקל ראש בעבירות אלו, שכן עסקינן בעבירות מהחמורות שבפקודה. בהיות עבירת נהיגה בפסילה בעלת יסוד נפשי, בניגוד למרבית עבירות התעבורה, היא מגלמת בתוכה חומרה יתרה שכן היא מעידה על זלזול מופגן ברשויות החוק שהטילו את הפסילה וכן סכנה לשלום הציבור. כאשר מדובר בנאשם שנוהג ללא רישיון ובזמן פסילה כמו גם העובדה כי ביטוח החובה לא תקף בשל כך, הסיכון שבו מעמיד הנאשם את הציבור גדל.

4

מקובל במקרים בהם חברו מספר עבירות לאירוע אחד ליצור מתחם ענישה לכלל האירוע ולכל העבירות יחדיו, שכן חומרתן של העבירות עולה בהצטרפותן יחד.

הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו כתוצאה מהעבירות בהן הורשע הנאשם הם שלום הציבור ושלטון החוק. הנאשם נטל את החוק לידיו ונהג חרף הפסילה שהושתה עליו ואף ברח מהשוטרים. בנהיגתו ללא הכשרה וכן בבריחתו העמיד הנאשם את ציבור משתמשי הדרך בסכנה.

ברע"פ 2666/12 אמיר עטאללה נ' מדינת ישראל (23.4.2012) קבע כב' השופט רובינשטיין:

"...נהיגה בלי רישיון משמעה הסטטוטורי נהיגה ללא כישורי נהיגה, וממילא סיכון הזולת. ומעבר לכך נאמר לא אחת כי משמעות נהיגה כזאת, בהיעדר ביטוח היא גם הטלת פיצוי הנפגעים על הציבור".

בעפ"ת 42946-08-11 מסארוה נ' מדינת ישראל (23.10.11) קבעה כב' השופטת נגה אהד:

"על בתי המשפט להילחם מלחמת חורמה בנהגים בלתי מורשים. נהיגה על ידי בלתי מורשה כמוה כעליה על כלי רצח, נהיגה בו בנתיב נסיעה כמעט כמו שימוש ב"רולטה רוסית" ... נהגים בלתי מורשים חייבים להיות מורחקים מהכביש לתקופה ארוכה".

 

על חומרתה של עבירת נהיגה בפסילה נכתב רבות, וכדברי כב' השופט א. לוי ברע"פ 6115/06 מדינת ישראל נ' אבו-לבן מיום 8.5.07:

 

"נדמה כי אין צורך להרחיב אודות החומרה הכרוכה בנהיגה בזמן פסילה. בביצוע מעשה כזה מסכן הנהג, שכבר הוכיח בעבר כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, את שלום הציבור - נהגים והולכי רגל כאחד; הוא מבטא זלזול בצווים של בית-המשפט; הוא מוכיח, כי לא ניתן להרחיק אותו נהג מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב".

 

5

ברע"פ 8013/13 מסעוד נ' מדינת ישראל, מיום 18.12.13, נדחה ערעורו של נאשם שהורשע בעבירות של נהיגה בפסילה, נהיגה ללא ביטוח תקף ונהיגה ללא רישיון נהיגה תקף מעל שנה. בנהיגתו הפר הנאשם 6 חודשי פסילה שהושתו עליו. על הנאשם בעל עבר תעבורתי משמעותי הושתו שנת מאסר בפועל ושנת מאסר על תנאי, פסילה למשך 4 שנים ופסילה על תנאי למשך 6 חודשים. הערעורים שהגיש הנאשם על חומרת העונש הן בבית המשפט המחוזי והן בבית המשפט העליון נדחו.

 

בפסק דינו קבע כב' השופט סולברג כי רחמנות יתירה על מי שנוהג פעם אחר פעם ללא רישיון נהיגה היא אכזריות כלפי יתר עוברי הדרך:

 

"אדרבה, העונש שהוטל על המבקש אינו חמור, והריהו כורח הנסיבות, על מנת שהמבקש יפנים סוף סוף דבר פשוט וברור: אין לנהוג ללא רישיון נהיגה. המבקש נוהג משנת 1997, ומאז צבר לחובתו 28 הרשעות בעבירות תעבורה, מרביתן - בעבירות חמורות. מאז שנת 1999 - מזה 14 שנים - אין בידי המבקש רישיון נהיגה תקף; והוא בּשלוֹ, ממשיך בנהיגה, חרף שלילת רישיונו 6 פעמים לתקופה כוללת של 112 וחצי חודשים. נתתי דעתי על האמור בתסקיר שירות המבחן, אשר מצדיק מידה מסוימת של רחמים, אך בנסיבות הכוללות אין הצדקה להתערב בעונש שנקבע בגזר הדין של בית משפט השלום לתעבורה. המאסר לבטח יכביד ויקשה על המבקש, אב לשני ילדים קטנים... ברם, במעשיו ובמחדליו העיד המבקש על עצמו כימורא החוק אינו חלעליו. רחמנות יתרה כלפיו, כמוה כהתאכזרות אל הולכי רגל תמימי-דרך ואל שאר המשתמשים בכביש. אין הצדקה לחשׂפם לסכנת נפשות, וגם לא לנזקים כספיים הנובעים מן הקושי להיפרע ממי שגרם לפגיעה בתאונת דרכים כשאינו מחזיק ברישיון ואיננו מבוטח."

ברע"פ 5755/13 עודה נ' מדינת ישראל, מיום 13.11.13 נדון ערעורו של נאשם שהורשע בעבירות של נהיגה בפסילה, נהיגה ללא רישיון תקף שפקע בשנת 1998, אי ציות להוראות שוטר, נהיגה ללא חגורת בטיחות ונהיגה ללא ביטוח תקף. לנאשם עבר תעבורתי הכולל 37 הרשעות קודמות ביניהן הרשעות בעבירות זהות ומעולם לא הושתו עליו מאסר על תנאי או מאסר בפועל. בית המשפט גזר על הנאשם מאסר בפועל של 8 חודשים, מאסר על תנאי של 7 חודשים ל-3 שנים, קנס בסך 1,500 ₪ ופסילה למשך 81 חודשים, תוך הפעלת עונש פסילה על תנאי שהיה תלוי ועומד נגדו.

בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור וקבע כי על אף שהעונש מצוי במתחם הענישה ההולם היה מקום להתחשב בעובדה שבעבר הוטלו על הנאשם עונשים קלים יחסית. לשיטתו גם אם יש הצדקה לחומרת הענישה יש לעשות כן באופן הדרגתי ואין מקום להשית מאסר בפועל. בית המשפט קיצר את תקופת המאסר למשך 6 חודשים שירוצו בעבודות שירות, ותקופת הפסילה קוצרה ל- 65 חודשים. הערעור הנוסף שהגיש הנאשם על אורך תקופת הפסילה נדחה על-ידי בית המשפט העליון.

6

בפ"ל 2176-09-15 מדינת ישראל נ' חיים כהן מיום 24.12.2015 (לא פורסם) הורשע הנאשם, בהתאם להודאתו, בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון תקף ונהיגה ללא ביטוח. בית משפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר לבין 20 חודשי מאסר בפועל ופסילה שבין שנתיים לחמש שנים. על הנאשם בעל עבר תעבורתי הכולל 106 הרשעות תעבורה ביניהן הרשעות בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה כאשר רישיון הנהיגה פקע והושתו עליו 15 חודשי מאסר בפועל תוך שהופעלו 6 חודשי מאסר על תנאי- 3 חודשים בחופף ו-3 חודשים במצטבר, פסילה לתקופה של שנתיים, הפעלת 6 חודשי פסילה על תנאי ו-8 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים. ערעורו של הנאשם לבית המשפט המחוזי נדחה כמו גם בקשתו לרשות ערעור בבית המשפט העליון.

בפל"א 7532-03-18 מדינת ישראל נ' שמעון סיסו (עציר), 16.5.2018הורשע הנאשם בהתאם להודאתו, בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף לסוג הרכב ונהיגה ללא ביטוח. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם בעבירות אלו נע בין מאסר קצר בדרך של עבודות שירות ועד 20 חודשי מאסר בפועל ופסילת רישיון בין מספר חודשים ועד 4 שנים וכן עונשים נלווים. על הנאשם בעל עבר תעבורתי הכולל 85 הרשעות ביניהן הרשעות בעבירות של נהיגה ללא רישיון הושתו 8 חודשי מאסר בפועל, 7 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים וקנס. ערעורו של הנאשם כנגד גזר הדין נדחה.

 

בפ"ל 4125-02-14 מדינת ישראל נ' אנואר שלבאיה, 23.2.2015 הורשע הנאשם, בהתאם להודאתו, בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא פוליסת ביטוח ברת תוקף ובנהיגה ללא רישיון נהיגה. לחובתו של הנאשם 20 הרשעות קודמות בתעבורה כאשר 13 הרשעות מתוכן בגין עבירה של נהיגה ללא רישיון ו-3 הרשעות בגין עבירה של נהיגה בזמן פסילה. הנאשם ריצה מאסר של 6 חודשים בגין הרשעתו בעבירה של נהיגה בזמן פסילה. תסקיר שירות המבחן המליץ על שילובו של הנאשם בתכנית טיפולית ולהימנע מהטלת עונש מאסר בפועל. בית המשפט דחה את המלצות שירות המבחן והשית על הנאשם 8 חודשי מאסר בפועל, 10 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, 11 חודשי פסילה בפועל ופסילה על תנאי. ערעורו של הנאשם לבית המשפט המחוזי נדחה, וכן בקשתו לרשות ערעור נדחתה בבית המשפט העליון.

7

בפל"א 12765-12-17 מדינת ישראל נ' עמאש, 6.5.2018 הורשע הנאשם בהתאם להודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בקלות ראש, אי ציות להוראות שוטר ונהיגה ללא ביטוח. במסגרת הסדר הטיעון ביקשה המאשימה להשית על הנאשם בין 9-6 חודשי מאסר שיכולו וירוצו בעבודות שירות, מאסר על תנאי, פסילה, פסילה על תנאי וקנס. ב"כ הנאשם ביקש כי יושתו על הנאשם 6 חודשי מאסר בעבודות שירות. לחובתו הנאשם 17 הרשעות קודמות בתעבורה, בין היתר, בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בשכרות, נהיגה בקלות ראש והתנהגות הגורמת נזק, בגינן ריצה גם מאסר בפועל. בית המשפט הטיל על הנאשם 7 חודשי מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, מאסר על תנאי, פסילה למשך 6 שנים, פסילה על תנאי וקנס.

מהפסיקה שהגישה המאשימה ניתן ללמוד על הענישה הנוהגת בעבירות בהן הורשע הנאשם באופן חלקי בלבד שכן פסקי הדין אליהם הפנתה כוללים מקרים בהם הופעלו מאסרים מותנים, שהיו ברי הפעלה ואינם תואמים את המקרה דנן.

מתחם הענישה בעבירות בהן הורשע הנאשם נע בין מספר חודשי מאסר שיוכל וירוצו בעבודות שירות ועד 20 חודשי מאסר, ופסילה הנעה בין מספר חודשים ל-5 שנים, מאסר על תנאי, פסילה על תנאי וקנס.

העונש בתוך מתחם הענישה נקבע בהתאם לעברו התעבורתי והפלילי של הנאשם, להרשעות בעבירות דומות, לחומרה הנובעת משילוב והעבירות וכן בהתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם.

עקרון נוסף בקביעת העונש הוא עקרון הדרגתיות בענישה.

העונש המתאים לנאשם

מצאתי למקם את הנאשם בחלקו הבינוני-נמוך של המתחם וזאת לנוכח עברו התעבורתי הכולל שתי הרשעות בעבירה של נהיגה ללא רישיון וכן הרשעות בעבירות תעבורה נוספות המעידות על נהיגה ללא רישיון . אמנם מדובר בעבירות ישנות אולם מאז הורשע בהן הנאשם הוא ריצה תקופת מאסר ארוכה אשר בסמוך לסיומה שב לסורו וביצע שתי עבירות נוספות של נהיגה ללא רישיון נהיגה מעולם בסמיכות זמנים זו לזו כאשר לאחת מהן הצטרפו שתי עבירות חמורות נוספות של נהיגה בפסילה ואי ציות לשוטר.

לאחר ששקלתי את מכלול הטענות והנסיבות מצאתי להטיל על הנאשם עונש מאסר מרתיע ומאסר על תנאי משמעותי אשר יהלום את חומרת העבירות בהן הורשע ואת הסיכון הרב הנשקף ממנו בתקווה שעונש זה ירתיע אותו מלשוב ולבצע עבירות אלה בעתיד.

בקביעת תקופת המאסר לקחתי בחשבון כי הנאשם לא ריצה בעבר מאסר בגין עבירות התעבורה בהן הורשע ואף לא הושת עליו מאסר על תנאי וכי מדובר בעבירות ישנות.

8

מצאתי להטיל על הנאשם פסילה שתהלום את כל העבירות בהן הורשע, את חומרתן ואת העובדה כי מדובר בעבירות חוזרות.

לחומרה התחשבתי בעברו התעבורתי הכולל הרשעות בעבירות זהות, בכך שמדובר בפעם השלישית ורביעית בה הורשע הנאשם בעבירה של נהיגה ללא רישיון, מרמת המסוכנות הגבוהה העולה ממכלול העבירות בהן הורשע ומכך שמדובר בעבירות חוזרות אותן לא נרתע מלשוב ולבצע.

לקולה התחשבתי בנסיבותיו האישיות של הנאשם, בכך שהודה וחסך זמן שיפוטי, בכך שהרשעותיו ישנות ובכך שלא ריצה בגינן מאסר.

 

לפיכך, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים:

 

1.         אני מצווה על מאסרו של הנאשם בפועל למשך 4 חודשים בניכוי ימי מעצרו.

 

2.         אני מצווה על מאסרו של הנאשם למשך 8 חודשים, וזאת על תנאי למשך שלוש שנים, אם יעבור על הוראות סעיף 67 ו/או 10(א) לפקודת התעבורה תשכ"א-1961, שעניינם נהיגה בפסילת רישיון או נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף (למעט רישיון נהיגה שפקע מסוג ברירת משפט) ו/או יעבור על הוראות תקנה לתקנה 23(א)(1) לתקנות התעבורה תשכ"א-1961.

 

3.         פסילה מלקבל ו/או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 24 חודשים.

            הנאשם פטור מהפקדת רישיון נהיגה.

            הפסילה תחושב מיום הפסילה עד תום ההליכים .

 

4.         פסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 8 חודשים, וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

             

5.         תשלום קנס בסך 1,500 ₪, אשר ישולם ב-5 תשלומים חודשיים, החל מיום 8.9.19.

 

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.

 

 

 

ניתן היום, י"ד סיוון תשע"ט, 17 יוני 2019, בהעדר הצדדים.