1

אני מזכה את הנאשם מחמת הספק.

נגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו, ב- 01/03/2019 בשעה 08:01 נהג הנאשם ברכב בכביש מספר 20 וכאשר הרכב היה בתנועה הוא אחז או השתמש בטלפון שלא באמצעות דיבורית בניגוד לתקנה 28(ב)(1)(א) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר בהאשמה המיוחסת לו ונשמעו הראיות.

מטעם התביעה העיד השוטר כי בעת שהוא רכב על גבי אופנוע, בנתיב שמימין לכיוון נסיעת הנאשם, במקביל אליו ובכוון נסיעתו,הבחין כיצד האחרון מביט לכיוון רגלו הימנית , שם היה מונח מכשיר טלפון נייד, והנאשם הקיש על גבי המסך, אשר על כן רשם לו את הדו"ח נשוא הדיון כאן.

2

תגובת הנאשם לאוזני השוטר במעמד רישום הדו"ח הייתה: "לא נגעתי בטלפון נקודה".

בבית המשפט חזר הנאשם על גרסתו זו. דהיינו, הוא אישר כי המכשיר הנייד לא היה מונח במתקן קבוע, אלא בימינו, ויתכן וידו הייתה במוט ההילוכים ליד המכשיר, דבר שגרם לשוטר, אשר חלף ביעף לידו להניח כי הוא "משחק" עם המכשיר.

מדובר בעדות מול עדות וגרסה מול גרסה. לטעמי, לפי אופי העבירה המיוחסת לנאשם, כאשר אין ודאות מעל לכל ספק סביר, לנוכח נסיבות המקרה כאן, כי העבירה אכן נעברה, זכאי הנאשם ליהנות מהספק. אשר על כן אני מזכה אותו מחמת הספק.

ניתנה היום, כ' חשוון תש"פ, 18 נובמבר 2019, במעמד הצדדים.