1

נוכחים:

ב"כ המאשימה - עו"ד בסון

הנאשם - בעצמו

הנאשם זכאי מחמת הספק.

לנאשם ניתנה הודעת תשלום קנס לפיה, ביום 21.12.14 נהג ברכב בכביש 40, ובעת שהרכב היה בתנועה השתמש בטלפון שלא באמצעות דיבורית, בניגוד לתקנה 28(ב) לתקנות התעבורה, תשכ"א- 1961.

הנאשם ביקש להישפט, כפר במיוחס לו ובית המשפט שמע את הראיות.

2

מטעם המאשימה העיד המתנדב רונן זילברבך (להלן: "עד התביעה") אשר ערך דו"ח פנימי (ת/1) ומזכר נלווה (ת/2). העד ציין בת/1 כי בעת המשמרת כאשר הוא נוהג בניידת משטרה בנתיב ימין בכביש 40 לכוון צפון, סמוך לצומת קדרון, הבחין ברכב הנאשם נוסע בנתיב השמאלי. העד הבחין בנאשם שהמתין באור האדום ברמזור כשהוא אוחז בטלפון הנייד בידו הימנית ומשוחח דרכו. העד ציין כי המשיך לשמור על קשר עין עם הנאשם אשר המשיך בנסיעה. העד כרז לנאשם לעצור במקום מואר, בשול הדרך והראות היתה טובה.

הנאשם שבחר להעיד, העיד כי באותו היום נסע כבכל יום חזרה מעבודתו, בחוץ היה חשוך ובעודו ממתין ברמזור באור האדום, כרז לו עד התביעה לעצור נסיעתו בצד הדרך. הנאשם טוען כי ציין באוזני עד התביעה כי לא שוחח באמצעות הטלפון הנייד, הטלפון נמצא בתושבת הדיבורית, הוא ביקש מהעד שיביט ביומן השיחות במכשיר הטלפון, אך עד התביעה סירב. הנאשם הגיש תמונות (נ/1-נ/3) בהן ניתן לראות את הטלפון הנייד של הנאשם בתוך הרכב כאשר הוא מונח במתקן המחובר למצת הרכב.

לטענת הנאשם, כאשר הטלפון הנייד מונח במתקן הוא ממוקם מעל לגובה החזה, כך שצופה מן הצד עלול לחשוב שהוא נאחז ביד.

לאחר ששמעתי עדויות הצדדים, עיינתי בתמונות שהגיש הנאשם עלה בליבי הספק שהנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו.

בהתאם לתמונות ולעדותו של הנאשם, יתכן כי הטלפון הנייד היה, כטענת הנאשם, בתושבת הדיבורית.

לפיכך, הנני מורה על זיכויו של הנאשם מחמת הספק.

זכות ערעור כדין.

ניתנה והודעה היום י"א תמוז תשע"ו, 17/07/2016 במעמד הנוכחים.