1

הבקשה וטענות הצדדים

1.      לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדרו של המבקש בתאריך 22.08.19 בגין ביצוע עבירה של נהיגה במהירות העולה על המהירות המותרת. לטענת המבקש הוא לא קיבל את ההזמנה לדיון. בנוסף המבקש כפר בעובדות כתב האישום, טען שלא ביצע את העבירה שיוחסה לו, ובהתאם טען כי ייגרם לו עיוות ככל שפסק הדין לא יבוטל.

2.      המשיבה מתנגדת לבקשה לאור קיומו של אישור מסירה.

דיון והכרעה

3.      לאחר ששקלתי את הבקשה וטענות הצדדים אני מחליט לדחותה.

2

4.      מעיון בתיק ביהמ"ש עולה כי לנאשם נשלחה הזמנה לדיון בדואר רשום. בהתאם לתקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי מדובר בהמצאה כדין. יצוין, כי ההזמנה נשלחה לכתובתו של המבקש על פי כתב האישום. בנוסף מאישור המסירה עולה כי פקיד הדואר ביקר בכתובתו של המבקש בשלוש הזדמנויות שונות, ורק לאחר הביקור השלישי, בוצעה "הדבקה".

מעבר לנדרש, אציין כי בתיק אף קיים זימון טלפוני.

אשר לטענת המבקש לפיה קיימים 8 אנשים נוספים בכפרו בעלי אותו השם, הרי שהמבקש זומן מכתובתו גם בהתאם למספר תעודת זהותו אשר מפורט בהזמנה לדיון.

בנסיבות אלו המבקש לא הוכיח אף לא לכאורה, כי לא קיבל את ההזמנה בנסיבות שאינן תלויות בו.

5.      גם לגופו של עניין, המבקש לא העלה כל טענת הגנה שיש בה כדי להצדיק ביטול פסק הדין שניתן בהעדרו. אמנם המבקש טוען שלא ביצע את העבירה, אך לא די בכפירה כללית כדי להצדיק ביטול פסק דין שניתן בהיעדר. ראה בהקשר זה רע"פ 2474/18 ‏ ‏ יואל גולדברג עו"ד נ' מדינת ישראל שם נקבע כי :"בקשה לביטול פסק-דין שניתן בהיעדר, בטענה לעיוות דין, צריכה להיות מלווה בתשתית ראייתית בעלת משקל המצביעה על פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה".

מעבר לנדרש, מעיון בדו"ח המקורי אשר הוגש לבית המשפט עולה כי המבקש לא כפר במיוחס לו ותגובתו במעמד קבלת הדו"ח הייתה: "מה פתאום נוסע 110 עכשיו", קרי המבקש הודה בנהיגה במהירות של 20 קמ"ש מעל המהירות המותרת. תגובתו הראשונית של המבקש מהווה לכל הפחות "ראשית הודיה".

6.      לציין שעל המבקש הוטל הקנס המקורי, כך שגם בהקשר זה לא נגרם לא עיוות דין.

7.      לאור כל האמור לעיל , לא שוכנעתי כי ייגרם למבקש עיוות דין אם בקשתו תדחה.

8.      הבקשה נדחית. להודיע לצדדים.

3

ניתנה היום, ז' תמוז תש"פ, 29 יוני 2020, בהעדר הצדדים.