1

1.         ביום 27.1.15 נרשמה לנאשם הודעת תשלום קנס שעניינה נסיעה בנתיב תחבורה ציבורית ( להלן: "נת"צ") בניגוד לתקנה 22 (א) לת"ת. בתחילת ההליך ביקשה המאשימה לבחון שנית את עמדתה בתיק זה אולם לאחר שעשתה כן, הודיעה כי בכוונתה להמשיך בניהול ההליך. התיק נקבע להקראה במסגרתה הודה הנאשם בנהיגה בזמן ובמקום האמורים בכתב האישום אך כפר בביצוע העבירה.

2

2.         במסגרת פרשת התביעה העידה השוטרת, גב' סימה כהן ( להלן: "השוטרת") ובאמצעותה הוגשה הודעת תשלום הקנס ( ת/1). על פי האמור בת'1 עמדה השוטרת בדרך השבעה 9 כשהיא מצויה מרחק רב מתחנת הדלק המצויה בדרך השבעה ופניה למזרח כשהיא מבחינה בנאשם נוהג על גבי הנת"צ "לאורך כל שדה הראייה שלי למזרח.." (ע' 5 ש' 29-30). לדבריה, הבחינה כי הנאשם אינו מנסה כלל להשתלב בתנועה שמשמאל לנת"צ. לאחר שהנאשם התבקש למסור תגובה לדוח אמר "את רואה טוב? לא היה ולא נברא". במענה לשאלת הנאשם לפיה נאלץ לעבור בנת"צ שכן יצא מתחנת דלק שהובילה למעשה ישירות לנת"צ השיבה השוטרת: "גם אם יצאת מתחנת הדלק, אם תחנת הדלק לא קרובה אליי ואני לא רואה מי נכנס ומי יוצא ממנה זה אומר שהיא רחוקה ממני. גם אם לא ישר נכנסת לנתיב השני, נסעת בנתיב תחבורה ציבורית, נסה להשתלב ותראה נכונות לעבור לנתיב הרגיל. ציינת שלא ניסית לעבור נתיב" ( ע' 5 ש' 21-24). השוטרת שללה אפשרות כי תבחין בנאשם יוצא מתחנת הדלק האמורה נוכח המרחק הרב בין מקום עמידה למיקום תחנת הדלק ( ע' 5 ש' 31-32). לאחר שהשוטרת מסרה תשובה זו שאל הנאשם רק "אז איך יכולת לראות אותי נוהג על הנת"צ" ועל כך השיבה השוטרת "ראיתי" ( ע' 6 ש' 1-2).

3.         במסגרת פרשת ההגנה העלה הנאשם גרסה ולפיה יצא מתחנת הדלק האמורה וניסה להשתלב למסלול הנסיעה השמאלי. לטענתו, השתלב בנתיב לאחר כ- 150 מ' או 200 מ'. לדברי הנאשם, הוא אינו יודע אם הנתיב מסומן לנת"צ אך ידוע לו כי מדובר בנת"צ הממשיך עד לצומת חולון. הנאשם אישר כי לאחר 100-150מ' בהם נסע על הנת"צ השתלב לנתיב הנסיעה השמאלי יותר ומיד עם כניסתו לנתיב השמאלי יותר סימנה לו השוטרת לעצור ( ע' 7 ש' 7-9). מאידך, טען הנאשם במקום אחר בעדותו כי רק לאחר נסיעה של 400-500 מ' יצאה השוטרת מהנתיב בו עמדה וסימנה לו לעצור בצד (ע' 6 ש' 14-16). זאת ועוד: הנאשם טען כי המרחק בין תחנת הדלק למקום עמידתה של השוטרת הוא "לערך 900 מ', בדקתי את זה עם האופנוע הפרטי שלי" ( ע' 6 ש' 13-14). הנאשם ציין כי האירוע כולו צולם אולם הסרט איננו כי המצלמה נשברה ( ע' 7 ש' 22). לדבריו, כאשר טען בפני השוטרת כי "לא היה ולא נברא" כיוון לכך כי לא נסע "700 מ' כמו שהיא אומרת אלא 100-200 מ'" ( ע' 8 ש' 1-2).

דיון והכרעה

4.         לאחר ששמעתי את העדויות ושקלתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי בעוד שהמאשימה הוכיחה את ביצוע העבירה ברמת ההוכחה הנדרשת בפלילים, לוקה גרסת ההגנה בחוסר עקביות שאינו מאפשר לתת בה אמון. להלן אפרט עמדתי.

5.         גרסתה של השוטרת הייתה עקבית, רציפה ולא התערערה כמלוא הנימה בחקירה נגדית. כיוון שכך, אינני רואה מניעה ליתן בגרסה זו אמון מלא.

3

6.         גרסת הנאשם הייתה כי הוא נסע כ-100 או 200 מ' על הנת"צ עד שהשתלב בנתיב הנסיעה הכללי משמאלו. הנאשם לא עימת את השוטרת עם טענה זו ואף לא טרח לציין בתגובה לדוח כי בניגוד לעבירה המיוחסת לו הוא כן השתלב בנתיב הנסיעה הכללי. יודגש כי הוסבר לנאשם בפתח דיון ההוכחות כי חובתו לחקור את עדת התביעה בכל עניין רלוונטי. גרסתו של הנאשם כי השתלב לאחר 100-200 מ' מן היציאה מתחנת הדלק היא בוודאי עניין רלוונטי אשר נכון וחשוב היה לעמת את השוטרת עמו בחקירה נגדית והימנעות הנאשם מלעשות כן אומרת "דרשני" ויש בה כדי לבסס את גרסת המאשימה בהליך זה. יודגש כי הנאשם שאל את השוטרת אם היא הייתה אמורה להבחין בו כשהוא יוצא מתחנת הדלק ולשאלה זו השיבה השוטרת בשלילה ( ע' 5 ש' 31-32). הנאשם לא שאל אם השוטרת הייתה יכולה להבחין בו ממרחק של 700-800 מ' ( לשיטתו) ממקום עמידתה, היא הנקודה בו השתלב לשיטתו בנתיב הנסיעה הכללי.

7.         הגרסה האמורה סותרת נתונים שאותם סיפק הנאשם בעצמו בנוגע לאירוע. הנאשם טען כי לאחר נסיעה קצרה על הנת"צ השתלב במסלול הנסיעה הכללי ומיד עם כניסתו לנתיב הכללי סימנה לו השוטרת לעצור ( ע' 7 ש' 7-9). גרסה זו חסרת כל היגיון והיא נוגדת את הנתונים שסיפק הנאשם עצמו בנוגע לאירוע. כיצד? ובכן, אילו היה ממש בגרסה האמורה, היה משתמע ממנה כי השוטרת עמדה מרחק של 200-300 מ' לכל היותר מתחנת הדלק שאם לא כן לא הייתה יכולה לצאת ממקומה ולסמן מיד לנאשם עם כניסתו לנתיב הנסיעה הכללי לעצור בצד. גרסה זו סותרת את גרסת הנאשם לפיה השוטרת עמדה מרחק של כ - 900 מ' מתחנת הדלק ולא 200-300 מ' כמשתמע מגרסה זו. יתרה מזו, על פי עדות הנאשם, לאחר נסיעה של 400-500 מ' יצאה השוטרת ממקום עמידתה וסימנה לו לעצור וגם נתון זה אינו מתיישב עם הגרסה לפיה השוטרת עמדה מרחק של 900 מ' מתחנת הדלק.

8.         סיכומם של דברים: גרסת התביעה לא נסתרה. לעומת זאת, גרסת הנאשם אינה יכולה להתקבל בהיותה בלתי עקבית וסותרת נתונים שאותם סיפק הנאשם בעצמו בנוגע לאירוע, הכל כמפורט לעיל. בהינתן כל אלה ולאחר שהזהרתי את עצמי כי גרסת המאשימה נשענת על עדות יחידה, מצאתי להרשיע את הנאשם במיוחס לו בכתב האישום.

ניתנה היום, י"ג אדר א' תשע"ו 22 פברואר 2016, במעמד הצדדים

4