1

כמצוות סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב- 1982, אני מודיעה על זיכוי הנאשם מחמת הספק.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו, ביום 7/4/21 סמוך לשעה 15:06, שעה שנהג את רכבו בכביש 4 לדרום, סמוך לק"מ 114 התנהג באופן אשר קיפח זכות אדם להשתמש שימוש מלא בדרך, בניגוד לתקנה 21(ב)(1) לתקנות התעבורה התשכ"א-1961 .

במקור קיבל הנאשם הודעת תשלום קנס אולם בחר שלא לשלם את הקנס וביקש כי עניינו יובא בפני שופט כיוון שכפר במיוחס לו.

הנאשם כפר בעבירה המיוחסת לו בכתב ביום 20/5/22 וטען כי לא ביצע עבירה וכך שב וטען גם בישיבת ההוכחות.

2

אין מחלוקת בין הצדדים כי הנאשם עבר לנתיב השמאלי שהיה בו טור רכבים.

גדר המחלוקת בין הצדדים היא האם הנאשם קיפח זכות אחר להשתמש שימוש מלא בדרך?

מטעם התביעה העיד עד שומר דרך אשר תעד את העבירה והוגש באמצעותו סרטון שצולם על ידו ת/1 וכן תלונת האזרח ת/2, תע"צ ת/3 והצהרת בקר ת/4 .

העד העיד כי הוא זוכר את האירוע, לא יכול לומר כמה רכבים היו משמאל לנאשם מאחר והיה פקק ארוך ובהמשך סיפר כי "לא יכול לדעת כמה מכוניות, הייתה תנועה שזרמה" (ע' 4 לפרוטוקול בש' 9-10). הנאשם נסע בנתיב שני מימין, העד נסע בנתיב הימני בשיירה שהתקדמה לאט ובהתייחסו לסרטון ציין כי רכב אפור (רכב הנאשם -ר.ב.פ) סטה שמאלה ונדחף לשיירה בה הוא נסע.

בחקירתו הנגדית העיד כי הנאשם קיפח את הזכות של הרכבים שהיו בשיירה בכיוון נסיעתו וגרם לו לקיפוח זכות עת נכנס לפניו וגרם לו עיכוב בנסיעה. עוד טען כי אין הכרח שרכב יבלום כדי לקפח זכות אחר ואישר ברוב הגינותו כי לא שמע צפצוף של רכב אחר עם כניסת הנאשם לטור ולא שלל כי רכב אחר נתן לו להשתלב (ראה ע' 7 לפרוטוקול בש' 23-24).

הנאשם הכחיש בעדותו כי קיפח זכות אחר להשתמש בדרך, הוא אינו מכיר את המקום וציין כי יכול וטעה בדרך ולכן אותת ועבר לנתיב השמאלי. עוד ציין כי שדה הראיה של העד מוגבל, לא רואים רכבים בולמים. גם הרכב שנסע לפני העד - רכב מסוג קיה - לא בלם והמשיך בנסיעה. לא ניתן לשלול שרכב אחר נתן לו להשתלב בדרך. לא שומעים שרכב צפצף לנאשם והמעבר שלו לנתיב השמאלי היה השתלבות לגיטימית ולא קיפוח זכות. לבסוף ציין כי מדובר באירוע מלפני למעלה משנה והוא לא יכול לדעת בוודאות מה היה.

נתתי דעתי לעדויות הצדדים ואני סבורה כי מדובר באי הבנה בין הצדדים.

אין מחלוקת שהנאשם עבר לנתיב השמאלי בכביש בו נסעו רכבים בנתיב השמאלי. קיימת מחלוקת האם הנאשם ביצע עבירה של קיפוח זכות.

השוטר עצמו, ברוב הגינותו, אישר כי הייתה שיירת רכבים בנתיב נסיעתו השמאלי באותה עת וכי "הייתה תנועה שזרמה". לשיטתו קיפוח הזכות מתבצע כאשר נהג נוסע בכביש ונסיעתו מתעכבת בשל כניסת אחר לנתיב ואין הכרח לגרום לו לבלום. (ראה בע' 7 לפרוטוקול בש' 10-15).

3

מעיון בסרטון ת/1 ניתן לראות בברור כי שדה הראיה של העד היה מוגבל, הוא נסע בעקבות רכב מסוג קיה. הוא תעד את רכב הנאשם נוסע בנתיב הימני ועובר לנתיב השמאלי. לא ניתן לראות בסרטון כמה רכבים היו לפני רכב העד בנתיב השמאלי, האם רכבים בלמו או האטו נסיעתם בעקבות מעבר הנאשם לנתיב השמאלי.

למעלה מן הדרוש, יצוין כי לא כל מעבר לנתיב אחר הוא קיפוח זכות, הגם אם מדובר בהשתלבות בנתיב נסיעה סמוך לפני פיצול מסלולים בכביש. ממקום נסיעת העד, בו שדה הראיה היה מוגבל, ספק אם ניתן לקבוע מעבר לכל ספק סביר כי הנאשם עבר עבירה של קיפוח זכות.

במצב הדברים במקרה זה אני מאמינה לנאשם כי השתלב בנתיב השמאלי. עוד נראה כי לא היו רכבים שבלמו או האטו את נסיעתם בשל כניסתו לנתיב ואפשר גם שאחר אפשר לו להשתלב להיכנס לנתיב ומשכך מדובר באי הבנה.

סוף דבר אני מזכה את הנאשם מחמת הספק.

נוכח האמור אינני נדרשת עוד לתגובת המאשימה לבקשת הנאשם להוסיף על סיכומיו בעל פה.

תזכורת צדדים ליום 26/7/22 והדיון הקבוע ליום 6/9/22 - מבוטל.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, י"ג תמוז תשפ"ב, 12 יולי 2022, בהעדר הצדדים