1

1.      בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר ביום 2.1.19, התביעה מתנגדת לבקשה.

2.      המדובר בעבירה של נהיגה במהירות מופרזת, מסוג ברירת משפט.

3.      אין חולק שב"כ המבקש ידע על מועד הדיון, אולם בחר שלא להתייצב, בעצמו או באמצעות מי מטעמו.

4.      בקשת ב"כ המבקש לשינוי מועד הדיון אשר הוגשה ברגע האחרון- נדחתה.

5.      יצוין, כי בקשת המשיבה מיום 18.11.19 לדחיית מועד הדיון, הוגשה בהסכמת ב"כ המבקש.

6.      אין לקבל את טענת ב"כ המבקש כי המועד נקבע בלא ידיעתו, משהסכים לבקשה היה עליו לבדוק מהו המועד החלופי אשר נקבע בתיק.

7.      יתרה מכך- ב"כ המבקש צפה בהחלטה זו במערכת "נט המשפט" כבר ביום 19.11.18.

2

8.      כאמור בהחלטה מיום 2.1.19 - על ב"כ המבקש היה להיערך לדיון, ולהתריע על דיונים מקבילים מבעוד מועד ולא ברגע האחרון.

9.      "הוראות החוק בעניין מתן פסק דין בהיעדר אינן בעלות גוון טכני, אלא בבסיסם עומדים שיקולים מהותיים ביותר. הם נועדו למנוע "מצבים בהם יוכל נאשם לסכל או לעכב את ההליך באמצעות אי התייצבותו בתחילת המשפט או בהמשכו " [עיינו והשוו: רע"פ 9175/09 יעקב בן יששכר נ' מ"י, הש' ס. ג'ובראן, 26.4.10].

10.  ב"כ המבקש טוען כי יש ליתן למבקש יומו בבית המשפט.

11.  זכותו של המבקש ליומו בבית המשפט איננה אבסולוטית (עיין: רע"פ 3910/11 סימון ספיאשוילי נ' מ"י, הש' ס. ג'ובראן, 30.5.11)

12.  משלא היתה התייצבות רואים את הנאשם כמי שהודה ועל כן הורשע ונגזר דינו מכח סעיף 240 לחסד"פ.

13.  לגופו של ענין, המפורט בבקשה אינו עונה לפרוט הנדרש ע"י הפסיקה ואין בו כדי להניע את ההליך מחדש (עיין: רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ' מ"י, הרכב: הש' א. ברק, הש' ת. אור, הש' א. מצא, 2.10.03, עפ"ת (חי') 11389-07-09  חאג'י נ' מדינת ישראל, הש' ד. סלע, 22.9.09, עפ"ת 20545-04-12 איימן אלחסנאת נ' מ"י, הש' ט. חיימוביץ', 21.5.12).

14.  העונש שהוטל הולם את העבירה.

15.  אין עיוות דין.

16.  הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ' אדר א' תשע"ט, 25 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.