1

הנאשם זכאי מחמת הספק

כנגד הנאשם נרשמה, ביום 14.1.16, הודעת תשלום קנס בגין סטיה המפריעה לתנועה (הלן - הדו"ח), עבירה על תקנה 40(א) לתקנות התעבורה תשכ"א - 1961.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו.

מטעם המאשימה, העיד רס"ל אסף פרץ, עורך הדו"ח והוגש הדו"ח שסומן ת/1.

מטעם ההגנה, העיד הנאשם והוגשה סקיצה של הצומת, שסומנה נ/1.

על פי גרסת המאשימה, ביום 14.1.16, בסמוך לשעה 9:54, נהג הנאשם ברכב בתל אביב, ברחוב חיל השיריון, מכיוון דרום לכיוון צפון, בנתיב השני מימין ובהגיעו לצומת עם רחוב קיבוץ גלויות, נצפה על ידי העד כאשר הוא סוטה ימינה מנתיב נסיעתו, תוך גרם הפרעה לטור כלי הרכב שעמד בנתיב הימני, בהמתנה לאור הירוק ברמזור.

העד הורה לנאשם לעצור את הרכב ורשם מפיו את הדברים הבאים:" לא עשיתי עבירת תנועה. ניפגש בבית המשפט".

2

הנאשם העיד להגנתו ועל פי גרסתו נהג במקום האמור וסטה מנתיב נסיעתו, אך עשה כן על מנת שיוכל להשתלב בנתיב הימני, המיועד לפניה ימינה ולא הייתה כל אפשרות אחרת, למעט, מעבר חד בין הנתיבים. לטענת הנאשם, בשל עומס התנועה שהיה במקום, נאלץ לעמוד בסטייה ולהמתין, בטרם יוכל להשתלב בנתיב הנסיעה ולא גרם הפרעה לכלי רכב אחרים, שכן הם היו בהמתנה לאור הירוק ברמזור.

לאחר ששמעתי את הצדדים, בחנתי את הראיות, לא אוכל לקבוע במידה הנדרשת בהליך פלילי, כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

בתיעוד נסיבות ביצוע העבירה, החסיר עד התביעה עובדות מהותיות כגון: מצב התנועה בכל נתיבי הנסיעה ובהיעדרן, ייתכן ושגה עד התביעה בהתרשמותו מנסיבות המקרה.

הנאשם עמד על גרסתו ועדותו בבית המשפט עשתה עלי רושם אמין ביותר, כך שלא מצאתי כל סיבה להעדיף גרסת עד התביעה על פני גרסתו של הנאשם, שנשמעה סבירה והגיונית.

לאור כל האמור לעיל, החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק.

מורה על ביטול הדיון שנקבע ליום 13.12.16.

המזכירות תשלח עותק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ' חשוון תשע"ז, 21 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.