1

בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר.

הנאשם טוען כי קיבל הודעה על כך שקיבל מכתב רשמי אך לא יכול היה לגשת לסניף הדואר (בשל התורים הענקיים, שעות עבודה קצרות וחזרה למעגל העבודה רק לאחרונה). עוד טוען כי לאחר שהמכתב הוחזר לשולח ניסה לברר מול משטרת ישראל לגבי הבקשה להישפט אך לא הצליח לקבל מענה. עוד טוען המבקש כי קיבל עותק מפסק הדין ביום 27.11.20 ובגלל שלא היה מודע לאפשרות לביטול פסק הדין עד לאחרונה.

2

המאשימה מתנגדת לבקשה ומציינת כי אין מדובר ברשלנות של רשות הדואר (כפי הדוגמא אליה הפנה הנאשם), שכן דבר הדואר הגיע ליעדו אך לא נדרש.

דין הבקשה להידחות

כפי שעולה מדברי הנאשם ומאישור המסירה שצורף לתיק דבר הדואר "לא נדרש", ולכן חזקת המסירה שרירה וקיימת. עת היה מודע הנאשם לקיומו של דבר דואר וחשד כי המדובר בעניין הקשור למשפטו, חובה היתה עליו לברר את מועד הדיון (לדוגמא באמצעות שיחה למרכז המידע של בית המשפט), בכל דרך אפשרית.

בנוסף, על פי הקבוע בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב 1982, בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר ניתן להגיש עד 30 ימים מיום הידיעה על פסק הדין. גם במועד זה לא עמד המבקש ואין סגי באי ידיעתו אודות המועדים הקבועים בחוק.

מעבר לדרוש אציין כי מלבד טענה כללית בדבר הצורך לקבל דין צדק, הנאשם לא מעלה כל טענה בדבר חשש לעיוות לדין.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

זכות ערעור כחוק תוך 45 ימים לבית המשפט המחוזי.

ניתנה היום, כ"ח שבט תשפ"א, 10 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.