1

1.     בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם ביום 3.4.16, כדין.

התביעה מתנגדת לבקשה.

2.     המדובר בעבירה של נהיגה במהירות מופרזת 85 קמ"ש במקום 50 קמ"ש בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה.

3.     הדיון בעניינו של המבקש נקבע למענה ליום 9.3.16. בית המשפט נענה לבקשת המבקש לדחות מועד הדיון, וזה נדחה ליום 3.4.16.

ביום 3.4.16 הוגשה מטעם המבקש בקשה נוספת לדחיית מועד הדיון אלא שהפעם הבקשה לא נענתה.

4.     המבקש עשה דין לעצמו ולא התייצב לדיון . אי התייצבות, רואים אותה כהודיה בעובדות כתב האישום, על כן ובהתאם לסעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982 (להלן: "חסד"פ") נשפט הנאשם בהעדרו [עיין: רע"פ 2584/09 אהרון בהרי נ' מ"י, כב' הש' א. א. לוי, 26.3.09, רע"פ 206/10 ג'אבר אל שייך נ' מ"י, הש' ס. ג'ובראן, 5.10.10].

2

5.     הגשת בקשת דחייה אינה מהווה סיבה מוצדקת לאי התייצבות לדיון ואין להעמיד את בית המשפט בפני עובדה מוגמרת ( עיין: רע"פ 2193/14 איהאב עיאט נ' מ"י, הש': א. שהם, 13.4.14).

6.     אף לעניין טענת ההגנה לגופו של עניין, המבקש לא צירף לבקשתו את כל המסמכים הנדרשים לדיון בטענתו ואף לא תצהיר, ערוך כדין, של הנהג הנטען (עיין: רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ' מ"י, הרכב הש': א. ברק, ת. אור, א. מצא, 2.10.03).

אם המסמכים הרלוונטיים היו מצורפים כפי שנקבע בהלכת סורייא, היה בית המשפט שוקל אם קיימת הגנה לגופו של ענין ואם יש מקום להענות לבקשה בכפוף להטלת הוצאות [סעיף 130 (ט) לחסד"פ ].

7.     הקנס שהוטל הולם את חומרת העבירה ורף ההפרזה.

8.     אין עיוות דין.

9.     הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ה' ניסן תשע"ו, 13 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.