1

עסקינן בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 12.05.22, ונדון במסגרתו לקנס המקורי הקבוע בצדה של העבירה בגינה נשפט.

עיינתי בטיעוני הצדדים בבקשה ובתגובה.

היה מקום לדחות את הבקשה על סף בהעדר תשתית עובדתית נתמכת בתצהיר (רע"פ 2474/18 יואל גולדברג עו"ד נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 26.07.2018; רע"פ 1711/20 סני חורי נ' מדינת ישראל (נבו 08.03.2020)).

מעבר לדרוש, אני סבורה כי יש לדחות את הבקשה גם לגופה.

2

בית המשפט ייעתר לבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש אם הייתה הצדקה להיעדרו מן הדיון או אם קיים חשש שנגרם לו עיוות דין.

אשר לתנאי הראשון, ברי שזה לא מתקיים בענייננו, שעה שמהבקשה עולה כי אין מחלוקת כי המבקש וב"כ ידעו אודות קיום הדיון במועד.

אלא שלטענת המבקש, התייצב לדיון עו"ד אנס אבו חוסיין, ובתיק גובש הסדר אשר לא הוצג בשל העובדה כי ייפוי כוח לא נסרק לתיק. על פי המשיבה בתגובתה "אין בתיק זכר או תרשומת בעניין הסדר אשר בוצע בתיק" והתנגדה לבקשה. בנסיבות אלה, בהחלטתי מיום 15.8.22 אפשרתי למבקש להגיב לתגובת המשיבה ולצרף לתגובה תצהיר של עוה"ד אבו חוסיין, וזאת בתוך 10 ימים; אך על אף ההזדמנות שניתנה למבקש לצרף אסמכתא לטענתו, לא הוגשו כל התייחסות או תצהיר מטעם המבקש.

בנסיבות אלה אני סבורה, כי המבקש לא הרים את הנטל המוטל לפתחו להוכיח הצדקה להיעדרו מן הדיון שהתקיים בהיעדרו.

אשר לתנאי השני, אני סבורה כי גם תנאי זה לא מתקיים בענייננו, שעה שהמבקש לא הציג שיקולים הנתמכים בתשתית ראייתית כלשהי שיש בה פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה, כנדרש על פי הפסיקה, על מנת שיבוטל פסק הדין בעילה של חשש לעיוות דין (רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' אמנון סאלם (פורסם בנבו, 25.03.2018)).

גם העונש שהושת על המבקש, קנס מקור, הינו סביר, ואין בו כדי להקים חשש לעיוות דין.

לפיכך, הבקשה נדחית, ללא צורך בדיון במעמד הצדדים (רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' אמנון סאלם (פורסם בנבו, 25.03.2018); ע"פ 4808/08 מדינת ישראל נ' שרון מנחם (פורסם בנבו, 06.01.2009)).

עיכוב הביצוע שניתן מבוטל בזאת.

ההחלטה תומצא לצדדים.

ניתנה היום, ג' אלול תשפ"ב, 30 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.