1

1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 6.3.19 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של שימוש בטלפון הנייד בזמן נהיגה ונגזר עליו קנס בסך 1,300 ₪.

2

3.         המבקש טען כי עקב טעות רשם ביומנו את תאריך הדיון ביום 7.3.19 כשבפועל הדיון היה קבוע ליום 6.3.19. טען כי ביום 7.3.19 ניגש לבית המשפט ובאותו יום נודע לו שהדיון התקיים במועדו וכי הוא נשפט בהיעדרו. טען כי יש לו טענות הגנה שיש בהן כדי לבטל את הדו"ח. טען כי הוא בעל עסק של משלוחים ורישיון הנהיגה שלו נחוץ לפרנסתו ופרנסת בני משפחתו ועובדיו. טען כי הותרת פסק הדין על כנו תגרום לו נזק רב וביקש לקבל יומו בבית המשפט.

4.         המשיבה לא הגישה תגובה לבקשה.

5.         לאחר ששקלתי טענות המבקש החלטתי לדחות הבקשה.

6.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

7.         מאישור המסירה עולה כי הזימון לדיון נשלח לכתובתו של המבקש ונמסר לידי המבקש אשר אישר קבלת דבר הדואר בחתימתו, ואף אין מחלוקת כי המבקש זומן כדין.

8.         באשר לטענת המבקש כי לא התייצב לדיון בשל טעות ברישום מועד הדיון ביומנו, הלכה פסוקה היא כי טעות אנוש או שכחה אינו מהווה סיבה מוצדקת לביטול פסק דין (ראו לעניין זה רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793).

9.         המבקש אף לא הציג טענות הגנה כלשהן ולא פירט כיצד הותרת פסק הדין על כנו תגרום לו עיוות דין. עוד יש לציין כי העונש שנגזר על המבקש, בשים לב לעברו התעבורתי, אינו חורג ממתחם העונש הנהוג לעבירה מסוג זה.

10.       לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

11.       בשים לב לדחיית הבקשה, ההחלטה על עיכוב ביצוע פסק הדין מבוטלת.

המבקש ישלם הקנס האמור בגזר הדין עד ליום 2.6.19.

12.       המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

3

ניתנה היום, כ"ח ניסן תשע"ט, 03 מאי 2019, בהעדר הצדדים.