1

כתב האישום ומהלך הדיון

הנאשם הואשם בכך שבעת נהיגתו ברכב לא ציית לרמזור אדום.

מדובר בכתב אישום שנערך בהמשך לכך שרכב אשר היה בחזקתו של הנאשם צולם על ידי משטרת ישראל, בעוברו את העבירה.

הנאשם לא כפר בכך שרכב הנושא לוחית זיהוי שמספרה 17-409-79 ביצע את העבירה ואולם טען כי לוחית הזיהוי של הרכב נגנבה ממנו בליל האירוע, ולפיכך רכב אחר אשר נשא את אותו מספר לוחית זיהוי, רכב אשר היה נהוג על ידי אדם אחר, ביצע את העבירה ולפיכך אין מקום להאשימו בגין חזקת הבעלות.

ביום 21.6.16, התקיים דיון, פרשת הגנה.

ביום האמור היתה שביתה במזכירות בימ"ש, כולל שביתת קלדניות, בימ"ש רשם פרוטוקול ידני, בסיומו זיכה את הנאשם מחמת הספק , ומסר לצדדים כי נימוקי זיכוי ישלחו לצדדים.

2

נימוקי זיכוי

לאחר שמיעת דברי הנאשם ועדיו, ולאחר עיון במסמכים שהציג נחה דעתי כי הנאשם הרים את הנטל המוטל עליו, ובימ"ש השתכנע כי לא מן הנמנע כי ברכב, אשר צולם מבצע את העבירה נשוא כתב האישום, נהג אדם אחר.

הנאשם הציג אישור אודות תלונה על גניבת לוחית זיהוי של אופנועו. התלונה הוגשה למחרת היום. בימ"ש שמע את עדי ההגנה, והתרשם ממהימנותם.

משילוב כל האמור, בימ"ש התרשם כי אכן לוחית הזיהוי של רכבו של הנאשם נגנבה ממנו ביום 1.3.14 בשעות הערב, רכב הנושא את אותו מספר לוחית זיהוי נהוג בידיי אלמוני צולם מבצע את העבירה בשעה 03:17, מועד אשר ככל העולה מהעדויות אשר בפני, הנאשם ישן את שנתו. לכל הפחות מתעורר ספק שמא אכן כך היו פני הדברים.

מהספק האמור, זכאי הנאשם להנות ולפיכך הנאשם זוכה מהעבירה המיוחסת לו.

מזכירות תשלח את נימוקי הזיכוי לצדדים.

ניתן היום, כ"ד סיוון תשע"ו, 30 יוני 2016, בהעדר הצדדים.