1

המבקש ביקש דחיה וביהמ"ש נעתר לו.

ביהמ"ש דחה את הדיון והמבקש הוזמן כדין. מעבר לכך, מצופה מבעל דין שעותר לדחיה שיעקוב אחר ההחלטה והמועד החדש שנקבע, ולא ינהג מנהג של "שב ואל תעשה" (ראו גם:

עפ"ת 1907-06-16 פיראס חביבי נ' מ"י ודברי כב' השופט סלע, שם). מכאן, מתחייבת המסקנה, כי אין ולא היתה, הצדקה לאי התייצבות הנאשם לדיון. באשר לשאלת עיוות דין, אין בבקשה טיעון כלשהו לענין זה, אין התייחסות לראיות ולסיכויי הגנה.

יתרה מזאת, מעיון בדוח שצורף לבקשה עולה, כי לכשנעצר המבקש על ידי השוטר בגין עצירת המהירות, אמר: "אני מצטער אני ממהר לנתב"ג לאסוף חבר". מדובר בראשית הודאה, המחזקת את הסמקנה כי אין חשש לעיוות דין.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ז טבת תשע"ה, 08 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.