1

בפני בקשה לבטול פסק דין שניתן בהיעדר ביום 29.1.20 בגין עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה וללא פוליסת בטוח תקיפים.

המאשימה מתנגדת לבקשה.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה לא מצאתי צידוק לקיום דיון במעמד הצדדים.

השיקולים הנוגעים להגשת בקשה לביטול פס"ד שניתן בהיעדר והתכלית שבבסיס סעיף 240 לחסד"פ, נדונו ע"י בית המשפט העליון ברע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י , ורע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ. סאלם (25.3.18).

המבקש טען כי לא ידע על מועד הדיון וכי הדוח לא נמסר לידיו , דא עקא, המדובר בדוח המהוה הזמנה לדין וכתב אישום שהמבקש חתם על קבלתו.

רישיון הנהיגה פג תוקף תקופה ממושכת - ביום 21.8.2008 למעלה מעשור .

אין הגנה לגופו של ענין.

המפורט בבקשה דנן אינו עונה לדרישות הפסיקה.

אין בנימוקי הבקשה כדי להביא לבטול הרשעה ולהניע את ההליך הפלילי מחדש.

העונש שהוטל נוטה קולא בהתחשב במשך זמן פקיעת הרישיון ונסיבות עושה העבירה .

אין עיוות דין .

הבקשה נדחית.

2

ניתנה היום, כ"ט תשרי תשפ"א, 17 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.