1

בפני בקשה שהוכתרה בכותרת "בקשה דחופה לביטול פסק דין וקביעת מועד להוכחות".

טענות המבקש

בבקשתו הנתמכת בתצהיר טוען המבקש טענות תרמית והטעיה מצד המשיבה ועומד על חפותו ובלשונו בתצהיר:

"3. אני הוטעיתי במכוון על ידי בא כוח המאשימה עו"ד פרץ מימון, לאחר שהמצאתי לה את המסמכים שהתמרור 426 נשוא כתב האישום אינו חוקי.

4. ב"כ המאשימה עו"ד פרץ מימון ניצלה לרעה את בורותי בתחום המשפטי ואמרה כי התמרור חוקי וכי זה אותו דבר מה שכתוב במסמכים שהצגתי בפניה.

5. גם בדיון הקודם ביום 29.12.2020 טענתי לפרו' כי התמרור 426 אינו חוקי (עמ' 1 שורה 10).

6. לאחר יעוץ משפטי שקבלתי הוברר לי באופן ודאי כי אכן התמרור אינו חוקי וההודאה הוצאה ממני במרמה על ידי ב"כ המאשימה עו"ד פרץ מימון.

7. על כן, אבקש לבטל את פסק הדין שהוצא ממני בהטעיה מצד ב"כ המאשימה עו"ד פרץ מימון ולקבוע לי מועד להוכחות". (ההדגשות שלי - ר.ו.).

טענות המשיבה

המשיבה בתגובתה מיום 17.2.21 טענה: "המבקש הגיע לדיון כאשר אינו מיוצג. המשיבה היתה ערוכה לדיון הוכחות. המבקש אף התייעץ טלפונית בטרם הודה במיוחס לו. הגם שחזרה מהודיה שמורה למקרים חריגים, לפנים משורת הדין, נסכים לחזרה מהודיה ונבקש לקבוע את התיק להוכחות". (ההדגשה שלי - ר.ו.).

דיון והכרעה

על פי סעיף 153 לחסד"פ [נוסח משולב] תשמ"ב - 1982:

2

"(א) הודה הנאשם בעובדה, אם בהודיה שבכתב לפני המשפט ואם במהלך המשפט, רשאי הוא בכל שלב של המשפט לחזור בו מן ההודיה, כולה או מקצתה, אם הרשה זאת בית המשפט מנימוקים מיוחדים שיירשמו.

(ב) התיר בית המשפט לנאשם לחזור בו מהודייתו אחרי הכרעת הדין, יבטל בית המשפט את הכרעת הדין במידה שיסודה בהודיית הנאשם ויחדש את הדיון אם הדבר מתחייב מן הנסיבות."

על פי ע"פ 3991/04 מאהרן רגבי נ' מדינת ישראל נקבע "ככלל, נפסק, יותר לנאשם לחזור בו מהודיה שמסר במהלך המשפט רק בנסיבות חריגות (ראו: ע"פ 945/85 פלוני נ' מדינת ישראל, פד"י מא(2) 572, 579; ע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל פד"י נז(1) 577, 616-621; ע"פ 763/03 שמואל נ' מדינת ישראל (טרם פורסם); ע"פ 5622/03 פלוני נ' מדינת ישראל פד"י נח(4) 145, 152; י. קדמי על סדר הדין הפלילי (חלק שני, תשס"ג) - 996-1002).

נסיבות חריגות כאלו, אשר מצדיקות חזרה מן ההודיה, מתקיימות כאשר נופל פסול בהודיה עקב פגם ברצונו החופשי של הנאשם... קיומו של חשש ממשי לכך שההודיה ניתנה בניגוד לרצונו החופשי של הנאשם ייבחן על פי מכלול הנסיבות הנילוות להודיה (ע"פ 763/03 הנ"ל)...

בבחינת הנסיבות הנילוות להודיה תבחן גם השאלה האם הודית הנאשם נעשתה בניגוד לאמונתו הכנה בחפותו (ע"פ 5622/03 הנ"ל בעמ' 153; ע"פ 763/03 הנ"ל)." (ההדגשות שלי - ר.ו.).

בע"פ 3227/10 פלוני נ' מדינת ישראל "...צוין כי יש שני סוגי פגמים שעשויים להצדיק - בהתקיימם בעוצמה המתאימה - חזרת נאשם מהודיה. הסוג הראשון נעוץ בנאשם עצמו, דהיינו לנוכח מצבו הסובייקטיבי של זה אין זה ראוי להותיר את ההודיה על כנה. הסוג השני נעוץ בהליך עצמו, למשל מצב שבו לא התקיימו הדרישות הדיוניות המתאימות... מזוית אחרת, ברקע הסמכות של בית המשפט להתיר לנאשם לחזור מהודיה מצויים שני סוגי שיקולים: הראשון, החשש כי ההודיה לא נעשתה באופן חופשי ומרצון. בתוך סוג זה מצויים מקרים שבהם הנאשם לא הבין את משמעות ההודיה או שהיא הושגה שלא כדין... השני, פגיעה ברורה וישירה בעקרונות הצדק." (ההדגשות שלי - ר.ו.).

מן הכלל אל הפרט, מפרו' הדיון עולה כי המבקש/הנאשם הודה, הבין את עובדות כתב האישום במסגרת הסדר טיעון, הסכים לו, כל זאת לאחר שבית המשפט הודיע לצדדים שהוא אינו כבול בהסדר הטיעון וכי קיימת אפשרות שלא יגזור על המבקש/הנאשם את העונש המוסכם.

מתצהיר המבקש עולה "זעקת חפות"; המבקש עומד על חפותו בשלב הכפירה ובמועד שנקבע להוכחות טרם החזרה מכפירה שנעשתה לדבריו תוך תרמית והטעיה מצד ב"כ המשיבה.

3

יצויין כי מועד ההוכחות נקבע לשעה 9:30; מעיון באירועים שבמערכת הנט הפרו' נפתח בשעה 10:29 ונסגר בשעה 10:38 כאשר אך בשעה שעמדה מרגע הגעתו של המבקש ועד פתיחת הפרו' חזר בו מהכפירה ומהבקשה לניהול ההוכחות, זמן שהינו קצר יחסית מבחינת מבקש/נאשם שהינו הדיוט ובלתי מיוצג.

לא נעלמה מעיני החשיבות בעיתוי הגשת הבקשה לחזור מן ההודיה שמהווה שיקול מכריע בבחינת הבקשה. כאן יש להבחין בין בקשה לחזור מהודיה טרם מתן גזר הדין, ובין בקשה כזו המוגשת לאחר שהדין נגזר. היתר לנאשם לחזור בו מן ההודיה לאחר שניתן גזר דין בעניינו, ינתן רק בנסיבות נדירות, שהרי בכך נפתח פתח לנאשמים להתחרט על הודייתם בהתאם לעונש שיאושר על ידי בית משפט (ראה ע"פ 8520/18 מתניה ברנע נ' מדינת ישראל).

אומנם, בשקילת "רעה" זו אל מול עשיית הצדק, ברי כי "חייבת לנטות כפה של האחרונה, חרף 'המחיר' שמשלם הציבור כתוצאה מזה... עם זאת, עשיית הצדק אין פירושה כי יש לאפשר לנאשמים לחזור בהם מהודייתם כל אימת שהם מבקשים זאת.

בית המשפט ישקול את בקשתו של נאשם לחזור בו מהודייתו על פי נסיבות המקרה הקונקרטיות, כשרשימת "הנימוקים המיוחדים" אינה רשימה סגורה (ראה ע"פ 10518/06 משה בטאט מירון נ' מדינת ישראל)

טענתו של המבקש כאן לתרמית והטעיה, כעולה מתצהירו מצביעים ולו לכאורה, על פגיעה ברצונו הטוב והחופשי. הנאשם לא היה מיוצג, הינו עומד על חפותו. בנסיבות העניין נוצר ספק אובייקטיבי האם הודאת המבקש חופשית ומרצון מבחינה סובייקטיבית. נראה כי בנסיבות העניין, לנוכח טענות המבקש והסכמת ב"כ המשיבה לביטול פסק הדין לא יהיה צודק וראוי לקשור את המבקש להודאתו במקום לאפשר לו לנהל את ההליך ביחס לעובדות ולעבירה בה כפר וכופר.

התיק אינו ממין המורכבים. המחלוקת יחסית מצומצמת. לאור טיעוני המבקש ומשבאת כוח המדינה/המשיבה הסכימה כאמור, בנסיבות העניין, להתיר למבקש לחזור בו מהודאתו לפנים משורת הדין, אאשר הבקשה לחזרה מהודאה, לביטול הסדר הטיעון, לביטול פסק הדין, וכפועל יוצא לקביעת מועד להוכחות.

הנני מוצאת לנכון לפסול את עצמי מלדון בהוכחות מפאת מראית פני הצדק.

4

התיק יועבר למנ"ת לקביעת ההוכחות בפני מותב אחר בהתאם להוראות ממלא מקום סגן הנשיאה, וזאת נוכח הטענות שהועלו בבקשה, משניתן על ידי גזר דין ומשנחשפתי לעברו של המבקש.

ניתנה היום, כ"ו אדר תשפ"א, 10 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.

ניתנה היום, כ"ו אדר תשפ"א, 10 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.

                                                                         חתימה