1

בפני בקשה לבטול פסק דין שניתן בהיעדר ביום 29.1.20 בגין עבירה של נהיגה ללא רשיון רכב תקף ( פג תוקף יום 19.11.18 ), וכן עבירה של נהיגה ללא פוליסת בטוח תקיפה.

הדוח שנמסר לידי המבקש מהוה הזמנה לדין.

המאשימה מתנגדת לבקשה.

סעיף 130 לחסד"פ קובע את הכללים להגשת בקשה לבטול פס"ד שניתן בהיעדר ( עיין גם עמדת בית המשפט עליון ברע"פ 1044/17 הרון נ' מדינת ישראל ].

2

השיקולים הנוגעים להגשת בקשה לביטול פס"ד שניתן בהיעדר והתכלית שבבסיס סעיף 240 לחסד"פ, נדונו ע"י בית המשפט העליון ברע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י , ורע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ. סאלם (25.3.18).

הבקשה נדחית.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה הגעתי למסקנה, כי יש מקום לבטל את פסק הדין בכפוף לתשלום הוצאות על סך 500 שח' , מכוח הסמכות הקבועה בסעיף 130 לחסד"פ ועמדת הפסיקה.

המבקש טען כי לא קבל הזמנה אלא שעל גבי הדוח שנמסר לידיו מופיע מועד הדיון אליו הוזמן ובו נשפט בהעדר.

אין סיבה מוצדקת לאי ההתייצבות ( עיין: רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י ).

הנאשם לא התייצב לדיון ועל כן נשפט בהיעדר מכוח סעיף 240 לחסד"פ.

לגופו של ענין יש חשש לעיוות דין ועל כן מבטלת את פסק הדין שניתן בהעדר בכפוף לתשלום הוצאות על סך 500 שח' תוך 45 יום . דין ההוצאות כדין קנס לענין ריבית פגורים.

קובעת דיון ליום 26.2.20 שעה 11:00. להודיע .

ניתנה היום, כ"ח שבט תש"פ, 23 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.