תת"ע 37526/03 – מ.י. ענף תנועה ת"א נגד אבו ראס חאלד
בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב - יפו |
תת"ע 37526-03 מ.י. ענף תנועה ת"א נ' אבו ראס חאלד
|
1
|
|
|
לפני כבוד השופט דן סעדון
|
||
המאשימה: |
מ.י. ענף תנועה ת"א
|
|
נגד
|
||
הנאשמים: |
אבו ראס חאלד
|
|
|
||
החלטה |
לפני בקשה ליתן הוראות למזכירות בימ"ש זה להנפיק אישור הפקדת רישיון נהיגה ממועד מתן גזר דין בעניינו של המבקש או לחלופין ממועד הגשת בקשת המבקש לביטול ריבית פיגורים.
1. ביום 9.11.03 נשפט הנאשם בהיעדרו והוטל עליו בין היתר עונש פסילת רישיון למשך 24 חודשים. המבקש ידע על פסק הדין בעניינו לכל המאוחר בחודש מרץ 08' שכן ביום 17.3.08 הגיש לבית משפט זה בקשה לביטול "תוספת פיגורים קנסות ומתן צו תשלומים". בבקשתו ציין המבקש בין היתר כי יש לו חובות להוצאה לפועל ולמרכז לגביית קנסות. הוא הוסיף כי "אינו יכול לעבוד ו/או להתייצב לעבודתו מאחר ורישיון הנהיגה שלו מעוכב עקב קנסות, בנוסף לחובות וקנסות שהוטלו עליו בבית המשפט" ( הדגשה שלי -ד.ס.). ביום 19.3.08 ניתנה החלטת בימ"ש זה ( כב' הש' איזקסון) לפיה "אדון בבקשה רק לאחר הפקדת רישיון נהיגה".
2. המבקש אינו טוען כי לא קיבל החלטה זו אך כעניין שבעובדה רישיון הנהיגה של המבקש לא הופקד בתיק בית המשפט. יתר על כן, המבקש לא הסביר לבית המשפט במסגרת בקשתו בשנת 2008 ולאחר מתן החלטת כב' הש' איזקסון כי ידון בבקשה לאחר שהמבקש יפקיד את רישיון הנהיגה שלו מדוע אין ביכולתו לבצע החלטה זו ולהפקיד את רישיונו.
2
3. חלפו להן 10 שנים. כעת מגיש המבקש בקשה זו בה הוא מבקש מבית המשפט ליתן הוראות כאמור ברישת החלטה זו. לטענתו, הוא פנה למספר הרישוי מספר פעמים בבקשה לחישוב פסילת רישיון הנהיגה שלו אך הדבר "לא צלח" ומכאן הפנייה. המבקש מוסיף כי אינו מחזיק ברישיון נהיגה משנת 1993 שכן רישיון הנהיגה שלו נלקח ממנו בשנת 1993 ומאז "לא חודש".
4. המשיבה לא הגיבה לבקשה.
דיון והכרעה
5. דין הבקשה להידחות.
נקודת המוצא לדיון, וכפי שגם אראה נקודת הסיום שלו, היא כי הסמכות לחישוב פסילת רישיון נהיגה נתונה כיום לרשות הרישוי ולא לבית המשפט (ראו: בש"פ 9075/12 ג'אבר נ' מדינת ישראל) . משעה שכך הוא, ברי כי כל טענה בעניין חישוב פסילת רישיון הנהיגה של המבקש, לרבות הטענה כי רישיון הנהיגה של המבקש הופקד במשטרה בשנת 1993, דינה להתברר בפני הגורם המוסמך להעניק למבקש את הסעד המבוקש - רשות הרישוי. ככל שהמבקש אינו שבע רצון מהחלטות רשות הרישוי פתוחה, או הייתה פתוחה, לפניו הדרך להשיג על החלטות אלה בדרך שהתווה בית המשפט העליון בבש"פ 9075/12 הנזכר לעיל. העובדה שהמבקש ניסה מזלו ללא הצלחה מול רשות הרישוי אינה מעניקה לבית משפט זה סמכות "שיורית" להעניק לו סעד של חישוב פסילה.
6. נוכח מסקנתי האמורה, פטור אני מלדון בין היתר בכך שבבקשת המבקש לביטול ריבית פיגורים לא הוזכרה ולו ברמז הטענה כי רישיון הנהיגה של המבקש הופקד במשטרת ישראל בשנת 1993 וממילא לא הוצג כל אישור על כך.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, ג' אב תשע"ח, 15 יולי 2018, בהעדר הצדדים.
