1

1.         בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 23.1.18 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של שימוש בטלפון הנייד בזמן נהיגה ונגזר עליו קנס בסך 1,200 ₪.

3.         ב"כ המבקש טען כי המבקש פנה אליו על מנת לטפל לו בדו"ח מאחר וטענתו של המבקש היא שכלל לא התעסק עם מכשיר הטלפון הנייד וכי יש לו דיבורית ברכב. טען כי שלח בקשה להישפט בתאריך 6.6.17 עם כתובת הדואר של משרדו. טען כי מאז משלוח הבקשה להישפט לא קיבל המבקש בעצמו או באמצעות ב"כ כל הודעה בעניין הדו"ח ולא קיבל זימון לדיון ולכן לא התייצב לדיון. טען כי מעיון באישור המסירה עולה כי דבר הדואר נשלח לכתובת הלא נכונה, שכן המבקש הוא תושב הכפר אבו סנאן והכתובת אליה נשלח דבר הדואר היא כפר יאסיף, שהיא כתובת משרדו של ב"כ המבקש. מעבר לכך, טען כי הכתובת חסרה כי לא מופיע בה ת.ד. כפי שמצוין בבקשה להישפט, וכן כי לא מופיע באישור מספר תעודת זהות של המבקש. טען כי המבקש עומד על חפותו וכי מעיון בדו"ח עולה כי ישנם חסרים בתיאור האירוע. לפיכך ביקש לבטל את פסק הדין וליתן למבקש יומו בבית המשפט.

2

4.         המשיבה לא הגישה תגובה לבקשה.

5.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לקבל הבקשה בכפוף לתשלום הוצאות.

6.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

7.         משלוח ההזמנה באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 106/15 קריב נ' מ"י, 20.1.15).

מאישור המסירה עולה כי דבר הדואר נשלח לכתובת אשר מופיעה בבקשה להישפט, וחזר בציון "לא נדרש" ומכאן שקמה חזקת המסירה. אין בידי לקבל טענת ב"כ המבקש כי דבר הדואר נשלח לכתובת שגויה, שכן הוא נשלח בהתאם למפורט בבקשה להישפט. אמנם על גבי אישור המסירה לא מופיע מספר ת.ד. אך מעיון בבקשה להישפט עולה כי צויין שם מספר כלשהו המחוק בחלקו מבלי שצויין כי זהו מספר ת.ד. בנסיבות אלה, לא הפריך המבקש את חזקת המסירה.

8.         יחד עם זאת, המבקש העלה טענות הגנה אפשריות באשר לנסיבות ביצוע העבירה וטען לכשלים בתיאור נסיבות האירוע בדו"ח. בנסיבות אלו אני סבורה כי יש מקום ליתן לו יומו בבית המשפט על מנת להסיר את החשש מפני עיוות דין, אולם זאת בכפוף לחיוב המבקש בתשלום הוצאות לטובת המדינה.

9.         סיכומו של דבר, הריני לקבל את הבקשה ולבטל את פסק הדין, זאת בכפוף לחיוב המבקש בתשלום הוצאות לטובת המדינה בסכום של 600 ₪, אשר ישולם על ידי המבקש עד ליום 1.7.18 שאחרת, יוותר פסק הדין על כנו.

לאחר תשלום ההוצאות כאמור, יועבר התיק לעיוני לקביעת מועד לדיון הקראה.

3

            המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, י"ג סיוון תשע"ח, 27 מאי 2018, בהעדר הצדדים.