1

לנאשם ( להלן: המבקש) נרשמה הזמנה לדין שעניינה ביצוע עקיפה מסוכנת בדרך לא פנויה ותוך חציית קו הפרדה רצוף. הדיון בעניין נקבע ליום 8.12.13 אך המבקש לא התייצב לדיון ונשפט בהיעדרו. בתמצית אומר כי המבקש טען כי במועד הרלוונטי הוא שהה במאסר אך הסימוכין שהציג לכך לא הניחו את דעת התביעה ועל כן נקבע מועד לדיון בבקשתו שגם אליו לא טרח המבקש להתייצב ועל כן בוטל עיכוב הביצוע שניתן עד אז תוך הותרת פסק הדין בעניינו של המבקש בעינו. כעת עותר המבקש להקל בעונשו.

דיון

דין הבקשה להידחות. מנסיבות כתב האישום עולה כי עסקינן במי שעקף עקיפה מסוכנת בדרך לא פנויה ותוך חציית קו הפרדה רצוף. בנסיבות כאלה, עונש פסילה של 3 חודשים איננו חמור ובוודאי שאינו מצדיק הקלה.

2

בנוסף, המבקש זומן לדיון בעניינו אך לא טרח להתייצב ובכך גילה זלזול בהליך ותוצאותיו ועל כן אין לו להלין אלא על עצמו. נדגיש כי אילו היה המבקש מתייצב ומבסס את טענותיו ייתכן כי היה ביכולתו להביא לביטול פסק הדין או לשנות את גזר הדין לקולא. כוחו של האמור יפה גם בשעה שהמבקש מרצה עונש מאסר. המבקש היה יכול להציג את ההחלטה בדבר קיום הדיון בעניינו בפני שלטונות שב"ס או לחלופין לבקש מבית המשפט להורות לשלטונות שב"ס לדאוג להתייצבותו לדיון אך אין טענה כי הוא טרח לעשות דבר מאלה.

בנסיבות האמורות לא מצאתי עילה לשנות מפסק הדין והוא נותר כפי שהיה. הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ב אב תשע"ו, 16 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.