1

הנאשם עותר לביטול פסק הדין שניתן נגדו ביום 29.10 בהעדר התייצבות לדיון.

הנאשם טוען כי לא התייצב לדיון עקב טעות מצדו. אין המדובר בטענה המצדיקה ביטול פסק הדין.

לגופו של עניין טוען הנאשם כי הוא מבקש לברר מי נהג ברכב במועד הרלוונטי וכי העונש שהוטל עליו אינו סביר או מידתי.

אין המדובר בטענות של ממש. העונש שנגזר על הנאשם אינו חמור. מדובר בחריגה גבוהה מהמהירות המותרת בעיר שיש בצידה סיכון של ממש והעונש אינו עולה על המקובל במקרים דומים. יותר מכך, טענה כנגד העונש אינה מצדיקה ביטול פסק הדין, אלא לכל היותר ערעור לבית המשפט המחוזי.

באשר לזהות הנהג, הנאשם זומן לדיון לפני זמן רב והיה בידו מספיק זמן לברר זהות הנהג. אין כל הצדקה לביטול פסק הדין בכדי לאפשר לנאשם לעשות כן.

לפנים משורת הדין, אהיה מוכן לשקול בקשה מתוקנת אם יצרף לה הנאשם תצהיר, יפרט טענות ההגנה שלו כנגד העבירה או תצהיר של מי שנהג ברכב במועד הרלוונטי לאירוע, וזאת בתוך 21 יום, או מוטב מכך, לפנות למשרדי המאשימה בנסיון להסדר כולל אותו ניתן להגיש לאישורי בלא צורך בדיון ולחסוך סיכון של פסיקת הוצאות.

2

לתשומת לב הנאשם, הוטל עליו עונש של פסילת רשיון נהיגה. לפיכך, הנהיגה אסורה עליו אף אם הוגשה בקשה לביטול פסק דין, וחובה להפקיד את רשיונו במזכירות. כל עוד לא הופקד הרשיון, הרי הפסילה בתוקף, אולם ימים אלה לא יובאו בחשבון במניינה.

ניתנה היום, ד' כסלו תשע"ט, 12 נובמבר 2018.