1

1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 1.11.21 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של נהיגת רכב עליו נמסרה הודעת אי שימוש, עבירה מיום 27.7.21, ונגזרו עליו העונשים הבאים: קנס בסך 1,800 ₪, פסילה בפועל לתקופה של 3 חודשים ופסילה על תנאי לתקופה של חודשיים למשך שנתיים.

3.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לקבל הבקשה בכפוף לתשלום הוצאות.

4.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

2

5.         ההזמנה נמסרה למבקש וצויין עליה כי הוא מוזמן להתייצב לדיון בבית משפט בתאריך 1.11.21 והמבקש אישר קבלת הדו"ח בחתימתו. גם בטופס השימוע לגבי החלטה בדבר איסור מנהלי על שימוש ברכב נרשם תאריך המשפט, ואין בידי לקבל טענת המבקש כי הקצין לא הסביר לו כי עליו להתייצב למשפט שכאמור, השוטר נותן הדו"ח מסר לו את הזימון לבית המשפט עוד בטרם מועד השימוע. לעניין טענת המבקש כי מדובר בטעות בתום לב, הלכה פסוקה היא כי טעות אנוש או שכחה אינם מהווים סיבה מוצדקת לביטול פסק דין (ראו לעניין זה רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793).

6.         עם זאת, נוכח טענות ההגנה של המבקש ובשים לב לנסיבות ביצוע העבירה ונסיבותיו האישיות של המבקש החלטתי ליתן לו יומו בבית המשפט על מנת להסיר את החשש מפני עיוות דין, אולם זאת בכפוף לחיוב המבקש בתשלום הוצאות לטובת המדינה.

7.         סיכומו של דבר, הריני לקבל את הבקשה ולהורות על ביטול פסק הדין, אך זאת בכפוף לחיוב המבקש בתשלום הוצאות לטובת המדינה בסכום של 800 ₪, אשר ישולם על ידי המבקש עד ליום 24.3.22.

8.         ככל שסכום ההוצאות ישולם בהתאם למועד האמור בהחלטה כאן, יועבר התיק לעיוני ע"י המזכירות ויקבע מועד חדש להקראה.

9.         ככל שסכום ההוצאות לא ישולם כאמור לעיל, ההחלטה על עיכוב ביצוע גזר הדין תבוטל ופסק הדין יוותר על כנו.

            המזכירות תודיע לצדדים ותפעל בהתאם.

ניתנה היום, כ"ג אדר א' תשפ"ב, 24 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.