1

בפני בקשה לבטול פסק דין שניתן בהיעדר ביום 15.8.21 בגין עבירות של נהיגה ללא רישיון מחמת פקיעה ב 25.12.13 ונהיגה בזמן פסילה.

המאשימה מתנגדת לבקשה.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה לא מצאתי צידוק לקיום דיון במעמד הצדדים.

השיקולים הנוגעים להגשת בקשה לביטול פס"ד שניתן בהיעדר והתכלית שבבסיס סעיף 240 לחסד"פ, נדונו ע"י בית המשפט העליון ברע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י , ורע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ. סאלם (25.3.18).

המבקש טען כי היה מבולבל באותה תקופה וכי שכח את מועד הדיון.

עוד נטען כי באותה תקופה ריצה המבקש עונש מאסר אך לא צרף מסמכים לתמיכה ולבחינה אם יש קשר בין תקופת המאסר למועד השפיטה בהיעדר.

2

הדוח שהמבקש קיבל לידיו במועד העבירה 28.7.21 מהוה כתב אישום והזמנה לדין על גביו מופיע מועד הדיון אליו הוזמן. הזימון היה שיפוט מהיר ( ליום 15.8.21 ).

שכחה אף אם נעשתה בתם לב אינה סיבה מספקת להיעדרות מדיון רע"פ 3313/17 עאסלה נ' מדינת ישראל (27.4.17).

אין סיבה מוצדקת לאי ההתייצבות ( עיין: רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י ).

הנאשם לא התייצב לדיון ועל כן נשפט בהיעדר מכוח סעיף 240 לחסד"פ.

גזר הדין הומצא והגיע ליעדו ב 26.8.21.

סעיף 130 לחסד"פ קובע את הכללים להגשת בקשה לבטול פס"ד שניתן בהיעדר ( עיין גם עמדת בית המשפט עליון ברע"פ 1044/17 הרון נ' מדינת ישראל ].

המחוקק קבע כי ניתן להגיש בקשה לבטול פסק דין תוך 30 יום מיום ההמצאה, בעוד

שהבקשה מוגשת בחלוף שנה ושבעה חודשים לאחר מועד גזר הדין.

לגופו של ענין המפורט בבקשה דנן אינו מהוה הגנה או עיוות דין.

טענה בדבר עיוות דין צריכה להיות מלווה בתשתית ראייתית בעלת משקל המצביעה על פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה [ רע"פ 2474/18 יואל גולדברג עו"ד נ' מדינת ישראל (26.07.18)] .

העונש שהוטל הולם את העבירות וחומרתן ונסיבות עושה העבירה . יש שיהוי בלתי סביר בהגשת הבקשה.

אין בנימוקי הבקשה כדי להביא לבטול הרשעה ולהניע את ההליך הפלילי מחדש.

ככל שנבצר מהמבקש לשלם את הקנס במועדו או מתקשה לשלמו וזקוק לפרישת תשלומים, רשאי הוא לפנות למרכז לגביית קנסות בבקשה מתאימה.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ו אדר תשפ"ג, 19 מרץ 2023, בהעדר הצדדים.