1

בפני בקשה לביטול גזר דין שניתן בהעדר הנאשם. הנאשם זומן למשפטו כדין באופן בו זימון למשפטו נמסר לו ידנית ע"י השוטר. לטענת המבקש חשב כי מדובר באזהרה.

טענה זו דינה להידחות שכן רשום בבירור על גבי הדו"ח "הזמנה לדין וכתב אישום" ולא המילה "אזהרה".

על ענייננו חלה הוראת סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב],

כדי שיבוטל פסק דין (ובמקרה זה גזר-דין) הנובע ממשפט אליו לא התייצב נאשם שזומן כדין יהיה על המבקש להראות טעם ממשי אשר מנע ממנו את היכולת להתייצב או להגיש בקשת דחייה מנומקת מבעוד מועד.

לחליפין עליו להראות כי נגרם לו עיוות דין כתוצאה מהחלטת בית המשפט.

2

בית המשפט העליון קבע ברע"פ 8427/17 מדינת ישראל נגד אמנון סאלם הלכה ברורה ביחס לנטלים בהם צריך לעמוד מבקש בבקשה מסוג זה כדי שפסק דין אשר ניתן בהעדרו יבוטל.

בית המשפט העליון אף קבע כי דיון בנוכחות הצדדים בבקשה מסוג זה הוא החריג ולא הכלל.

חובה על המבקש להצביע על סיבה המצדיקה את אי התייצבותו לדיון ולחליפין להראות כי נגרם לו עיוות דין וזאת אגב הצבעה על נימוקים כבדי משקל שיש בהם פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה.

בפרשה זו שלח המבקש בקשה מפורטת המבהירה את עמדתו.

המדינה הגיבה בכתב ולא מצאתי הצדקה לקיים דיון בנוכחות הצדדים.

המבקש לא חולק על הנטען בכתב האישום, לפיו נהג רכב ביום 15.3.22 כאשר רישיון נהיגתו פקוע משנת 2016.

הענישה שנגזרה על המבקש בהעדרו לאחר שלא התייצב למשפטו, אינה חריגה ולא יוצרת כלפיו כל עיוות דין.

אין המדובר בסיטואציה של בלתי מורשה לנהיגה המבקש הזדמנות שיקומית על ידי מעבר מבחני הרישוי.

בקשת המבקש לבטל את גזר דינו ואז לחדש את רישיון נהיגתו, אינה רלוונטית לענישה בפרשה זו.

ככל ומעוניין המבקש לחדש את רישיונו, עליו לרצות את מלוא ענישתו בפרשה זו ופשוט לשלם את אגרת רשיונו (שכן אין המדובר בפקיעה העולה על 10 שנים).

לפנים משורת הדין אקבע כי הפסילה בפרשה זו תימנה מיום מתן גזה"ד - 9.5.22,

אך בכל הקשור לבקשה לביטול גזר-הדין, בקשה זו נדחית.

ניתנה היום, כ"ט טבת תשפ"ג, 22 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.