1

1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 3.5.21 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של שימוש בטלפון ונגזר עליו קנס בסך 1,200 ₪.

3.         ב"כ המבקש טען כי המבקש לא קיבל זימון למועד הדיון ולא ידע אודות מועד הדיון. טען כי נודע למבקש אודות הרשעתו רק בתאריך 19.5.21 עת פנה למשרד הרישוי לצורך דרגת רישיון נהיגתו. טען כי ביום 24.8.20 הגיש עבור המבקש בקשה להישפט וביום 21.11.20 התקבלה במשרדו הזמנה לדיון ליום 23.3.21. טען כי ביום 23.3.21 הגיע לבית המשפט לייצוג המבקש אך נמסר לו כי התיק לא נפתח וכי עליו לפנות למזכירות, ובמזכירות נמסר לו כי יקבל מועד חדש לדיון. טען כי לא התקבל במשרדו כל זימון כדין למועד הדיון. טען כי המבקש לא ביצע העבירה המיוחסת לו, לא אחז ולא השתמש בטלפון וכי מדובר בטעות של השוטר עורך הדו"ח. טען כי למבקש נסיבות אישיות חריגות המצדיקות קבלת בקשה זו, טען שהוא מטפל באימו החולה במחלה קשה, וצירף אישור רפואי. לאור האמור ועל מנת למנוע עיוות דין ביקש ליתן לו יומו בבית המשפט על מנת להוכיח חפותו באמצעות ראיות.

4.         ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי הזימון נשלח לכתובת המבקש ונמסר לידו.

2

5.         ב"כ המבקש בתגובתו טען כי המשיבה כלל לא התייחסה לטענות המועלות בבקשה אלא התייחסה רק לפרוצדורה. טען כי מנגד לעיקרון סופיות הדיון עומדת זכות הגישה לערכאות. עוד טען כי המשיבה לא התייחסה לאופן החריג בו מועד הדיון הקבוע שונה ללא ידיעתו ואף לא התייחסה לנסיבותיו האישיות של המבקש. טען כי במקרה דנן מדובר בנסיבות שאינן תלויות במבקש אשר הוסרו מיד בתום המניעה לכך, וכי חסימת דרכו של המבקש תגרום לו עיוות דין.

6.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לקבל הבקשה בכפוף לתשלום הוצאות.

7.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

8.         משלוח ההזמנה באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 106/15 קריב נ' מ"י, 20.1.15).

מאישור המסירה עולה כי הזימון לדיון נשלח לכתובתו של המבקש ונמסר לידיו בתאריך 15.2.21, ומכאן שבוצעה מסירה כדין. המבקש לא הוכיח כי לא קיבל את דבר הדואר מסיבות שאינן תלויות בו, ולא התייחס לאישור המסירה בו אישר בחתימתו קבלת הזימון לדיון, ומכאן שלא הפריך את חזקת המסירה.

אשר לטענת ב"כ המבקש כי מועד הדיון שונה ללא ידיעתו וכי לא התקבל כל זימון למועד החדש במשרדו, משנשלח הזימון לדיון לידי המבקש ונמסר לידיו, יצאה המשיבה ידי חובתה.

9.         עם זאת, המבקש כפר בביצוע העבירה וטען כי יש בידיו להוכיח חפותו באמצעות ראיות. בנסיבות אלה ונוכח נסיבותיו האישיות של המבקש, החלטתי, לפנים משורת הדין, ליתן לו יומו בבית המשפט על מנת להסיר את החשש מפני עיוות דין, אולם זאת בכפוף לחיוב המבקש בתשלום הוצאות לטובת המדינה.

10.       סיכומו של דבר, הריני לקבל את הבקשה ולהורות על ביטול פסק הדין, אך זאת בכפוף לחיוב המבקש בתשלום הוצאות לטובת המדינה בסכום של 700 ₪, אשר ישולם על ידי המבקש עד ליום 7.7.21.

3

11.       ככל שסכום ההוצאות ישולם בהתאם למועד האמור בהחלטה כאן, יועבר התיק לעיוני ע"י המזכירות ויקבע מועד חדש להקראה.

12.       ככל שההוצאות לא ישולמו כאמור לעיל, ההחלטה על עיכוב ביצוע גזר הדין תבוטל ופסק הדין יוותר על כנו.

            המזכירות תודיע לצדדים ותפעל בהתאם.

ניתנה היום, כ"ח סיוון תשפ"א, 08 יוני 2021, בהעדר הצדדים.