1

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו, ביום 28.12.17 סמוך לשעה 16:13,ברמת גן, צומת ארלוזרוב וז'בוטינסקי, נהג ברכב בכביש המחולק לנתיבים שבהם סומנו חיצים המובילים לצומת, ויצא מהצומת שלא בכוון החץ שסומן בנתיב ממנו נכנס לצומת, בניגוד לתקנה 36(ד) לתקנות התעבורה התשכ"א-1961 (להלן:- ה"תקנות").

במקור קיבל הנאשם הודעת תשלום קנס אולם הוא בחר שלא לשלם את הקנס וביקש כי עניינו יובא בפני שופט כיוון שכפר במיוחס לו.

2

ביום 17.4.18 מסר הנאשם כפירה מפורטת. לדבריו, "איש משטרה היה עם היד למעלה, ... הוא אמר שנסעתי ישר מנתיב שפונים בו שמאלה, אמרתי לו שנסעתי מנתיב אמצעי בלבד" (ההדגשה שלי -ר.פ.ב.) (ראה עמ' 1 לפרוטוקול בשורות 11-13).

מטעם התביעה העידו שוטר אשר טען כי ראה את הנאשם מבצע עבירה והוגשו ת/1- הודעת תשלום קנס, ת/2-שכתוב לדו"ח, ת/3 מזכר, ת/4 שכתוב מזכר.

הנאשם בעדותו טען כי לא עבר שום עבירה.

אין מחלוקת כי הנאשם נהג ברכב, במקום האמור בכתב האישום.

אין מחלוקת כי בצומת האמור, קיימים 3 נתיבי נסיעה.

נתיב שמאלי ונתיב אמצעי מורים על פניה שמאלה בלבד ונתיב ימני מורה על נסיעה ישר.

המחלוקת בין הצדדים הינה - האם הנאשם נסע בנתיב האמצעי בו מסומן חץ לפניה שמאלה או האם הוא נסע בנתיב הימני בו מסומנים חצים לנסיעה ישר.

השוטר בעדותו ציין כי אינו זוכר את האירוע והקריא מת/2, ממנו עולה כי עמד סטטי ברחוב אבא הלל, הבחין בנאשם נוהג ברחוב ארלוזרוב, בנתיב האמצעי -מתוך 3 נתיבים -המורה על פניה שמאלה. בתחום הצומת סטה הנאשם עם רכבו והשתלב בנתיב הימני ונע לעברו. נשמר קשר עין רצוף, סומן לנהג לעצור בצד, נהג לבד, ראות יום, יום נאה.

תגובת הנהג לשוטר כפי שמופיעה בת/2 "יכול להיות שאתה צודק".

השוטר בעדותו ציין כי טעה ברישום תאריך ביצוע העבירה ורישום מועד מסירת הדו"ח לנאשם וצרף על כך מזכר.

בחקירתו הנגדית, הודה השוטר כי אינו זוכר אם נעצרה מכונית נוספת חוץ ממכונית הנאשם וכי הדבר לא נרשם בדו"ח. עוד השיב כי עצר את הנאשם כי הנאשם ביצע עבירת תנועה ובהמשך ציין כי אם יש לו ספק לגבי נהג הוא משחרר אותו.

3

הנאשם בעדותו טען כי נסע בנתיב הימני, לא עבר שום עבירת תנועה. עוד טען כי נסע בנתיב הימני מתוך 3 נתיבים, מכוניתו הייתה חמישית בתוך שיירת רכבים לפני הצומת. הנאשם הכחיש את הדברים המיוחסים לו בתגובתו בעת רישום הדו"ח אולם הודה כי סרב לחתום על הדו"ח והדו"ח נמסר לו ביד.

בבואי להכריע, אין לי אלא את החומר המונח לפניי.

נתתי דעתי לגרסאות הצדדים מזה ומזה ואני קובעת כי הנאשם עבר עבירה של נסיעה בניגוד לחץ המסומן בנתיב ממנו נכנס לצומת, בניגוד לתקנה 36(ד) לתקנות התעבורה.

בישיבת המענה ביום 17.4.18 הודה הנאשם כי אמר לשוטר שנסע מהנתיב האמצעי בלבד. טענה זו סותרת את עדותו בחקירתו הראשית לפיה נסע בנתיב ימני.

בחקירתו הנגדית הוא אישר כי הנתיב האמצעי מיועד לפניה שמאלה בלבד ( עמ' 8 שורות 14-15).

באשר לתיקון תאריך רישום ומתן הדו"ח לנאשם אני סבורה כי מדובר בטעות קולמוס. השוטר אף העיד כי מדובר בטעות.

לאחר שהזהרתי עצמי כי בעדות של עד תביעה יחידי עסקינן ,אני מקבלת את עדות השוטר כאמת, לפיה הוא ראה בברור את הנאשם נוסע בנתיב האמצעי ובתחום הצומת סוטה ומשתלב בנתיב הימני. מדובר בראות יום, יום נאה ונשמר קשר עין רצוף.

סוף דבר, מצאתי כי עדות השוטר אמינה, עקבית, תאמה את המפורט בדו"ח והיא נתמכת בדברי הנאשם בעת מתן הכפירה. עוד ראיתי לציין כי חרף הנחיותיי לנאשם לחקור את השוטר בנקודות השנויות במחלוקת, הוא נמנע מלהטיח בשוטר ולו פעם אחת כי נכנס לצומת מהנתיב הימני. גרסה זו הועלתה לראשונה רק בעדותו הראשית והיא עומדת בסתירה כאמור לעיל לדבריו בישיבת המענה.

לאור האמור לעיל, אני מרשיעה את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

ניתנה היום, כ"ז תמוז תשע"ח, 10 יולי 2018, במעמד הצדדים