1.         הנאשם שלפני הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בעבירה של אחיזה או שימוש בטלפון, שלא באמצעות דיבורית, בעת שנהג ברכב, והרכב היה בתנועה, בניגוד לתקנה 28(ב)(1)(א) לתקנות התעבורה התשכ"א-1961.

2.         כעולה מכתב האישום, ביום 26.6.20, בשעה 13:19, נהג הנאשם, בכביש 70, ברכב פרטי, מסוג "אאודי", מ.ר. 3700854, ובעת שהיה בתנועה אחז או השתמש בטלפון, שלא באמצעות דיבורית.

3.         המאשימה עותרת לפסילה, שלא תפחת מ-3 חודשים, פסילה על תנאי ארוכה ומשמעותית, קנס והתחייבות, בהטעימה כי מתחם העונש ההולם נע מפסילה מותנית ועד פסילה בפועל, של מספר חודשים, פסילה מותנית, קנס והתחייבות. לשיטת ב"כ המאשימה, הערכים המוגנים שנפגעו הם שמירה על הוראות החוק, ושמירה על שלום ציבור משתמשי הדרך, שכן העבירה שביצע הנאשם גורמת להיסח הדעת ומהווה אחד הגורמים לתאונות דרכים. צוין כי הנאשם יליד שנת 1971, נוהג משנת 1989, וצבר לחובתו 131 הרשעות, האחרונה דומה, אך משנת 2019. במקרה זה, לשיטת המאשימה, אין מקום לחרוג ממתחם הענישה לקולא, בשל שיקולי שיקום או הגנה על שלום הציבור, וצוין כי אף לא הוצגה כל אינדיקציה המצדיקה זאת. לטענת המאשימה, בשקלול חומרת העבירות, נסיבות ביצוען, עברו של הנאשם, החזרתיות על ביצוע העבירה ועברו שכולל עבירות תעבורה רבות אחרות, עסקינן בנאשם "רצדיויסט", שהסיכון להישנות עבירות מצידו רב, ועל כן נדרשת הענישה האמורה. המאשימה הפנתה את בית המשפט לפסיקה תומכת.

במעמד הדיון שב וטען הנאשם כי אין מחלוקת בין הצדדים, שהוא לא נהג ברכב בעת האירוע, כפר במיוחס לו, ועתר, בשנית, לניהול פרשת ההגנה. עוד ציין הנאשם כי אם בית המשפט אינו נעתר לבקשתו זו, ינתן גזר הדין, בכוונתו להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי, וכי אין לו טיעונים לעונש.

עבירה של שימוש בטלפון בנהיגה, שלא באמצעות דיבורית, גורמת להסחת דעתו של הנהג מהכביש, פוגעת ביכולתו לשלוט על רכבו בנהיגה ולהתרכז בנעשה בדרך. הערכים החברתיים שנפגעים בביצוע עבירה זו הם שמירה על שלומם של משתמשי הדרך והחובה לציית להוראות החוק.

4.         מדיניות הענישה בעבירה זו מלמדת כי כאשר מדובר בנהג בעל עבר מכביד, שכולל הרשעות חוזרות דומות, הענישה יכולה לכלול פסילה, שנעה בין חודש ועד 4 חודשים, פסילה על תנאי, וקנס.

ברע"פ 7382/20 ניסים אקוקה נ' מדינת ישראל ( 10.11.2020), למבקש 85 הרשעות, מהן 10 דומות, נגזרו, בהעדרו, פסילה בת 4 חודשים, וקנס בסך 3,000 ₪. ברע"פ 863/19 אברהם נסים זגורי נ' מדינת ישראל (3.2.19), לחובת המבקש 54 הרשעות, בהן 5 דומות, נגזרו פסילה לחודש, פסילה על תנאי לחודשיים, וקנס בסך 2,000 ₪. ברע"פ 2575-17 רונן גייאר נ' מדינת ישראל (6.9.17), למבקש 107 הרשעות, בהן הרשעות חוזרות של שימוש בטלפון, נגזרו, בהעדרו, חודשיים פסילה, תוך הפעלת פסילה מותנית של 4 חודשים, במצטבר, 4 חודשי פסילה מותנית וקנס בסך 1,500 ₪.

5.         בענייננו, בהכרעת הדין קבעתי כי לא נסתרה חזקת הבעלות ברכב, הנאשם לא הוכיח מי נהג ברכב בעת ביצוע העבירה, או למי מסר את החזקה ברכב, או שהרכב נלקח ממנו ללא ידיעתו וללא הסכמתו, וחלה עליו אחריות לביצוע העבירה, בהיותו הבעלים של הרכב.

6.         הנאשם, יליד 1971, נוהג משנת 1989. כעולה מגליון ההרשעות שהוגש לבית המשפט (סומן ט/2) לחובתו 131 הרשעות קודמות, 3 משנת 2023. כך, לחובת הנאשם הרשעה בגין מהירות בלתי סבירה, מיום 31.1.23, בעטיה הוטלו פסילה מותנית וקנס, נהיגה שלא בכביש (למעט רכב דו גלגלי), מיום 10.1.23, ומהירות בלתי סבירה, מיום 5.1.23, בעטיה הושתו עליו פסילה מותנית וקנס.

כן לחובתו עבירות חוזרות של מהירות, בהן משנים 2022 ו-2021, אי ציות לתמרורים, 2 האחרונות משנת 2021, 2 הרשעות של עצירת רכב או חלק ממנו על המדרכה, משנת 2020, נהיגה בחוסר זהירות, משנת 2020, אי החזקת הגה של רכב מנועי בשתי ידיים, משנים 2019 ו-2014, נהיגה שלא בימין הקיצוני של הכביש, משנת 2019, קיפוח זכות השימוש בדרך, האחרונה משנת 2019, מספר הרשעות בעבירה של עצירה המפריעה לתנועה, האחרונות משנת 2018, מהירות בלתי סבירה, משנת 2018, עצירה בתוך הצומת, משנת 2018, עצירה במעבר חציה, משנת 2018, סטייה מנתיב נסיעה, משנת 2015, נהיגה כשברמזור אור אדום, משנת 2015, ועוד.

עברו התעבורתי של הנאשם, שכולל 131 הרשעות, בהן הרשעות חוזרות של של מהירות ואי ציות לתמרורים, וכן שתי עבירות של אי החזקת הגה בשתי ידיים, שהן מאותה משפחה של העבירה שלפני -, מכביד. מותב זה נחשף מדי יום למקרים בהם, כפי שארע במקרה של נאשם זה, תוקנו כתבי אישום, במסגרת הסדרי טיעון, מעבירה של שימוש בטלפון בנהיגה, לעבירה של אי החזקת הגה בשתי ידיים, וזאת בעיקר מהטעם שבגין עבירה של שימוש או אחיזה בטלפון, בנהיגה, נצברות לחובת הנהג נקודות במשרד הרישוי, בניגוד לעבירה של אי החזקת הגה בשתי ידיים, בעטיה לא נצברות לחובתו נקודות. כעולה מעברו של הנאשם, עונשי קנס לא הרתיעוהו מלשוב ולבצע עבירות תעבורה, והמסקנה העולה היא כי הנאשם אינו מפנים את חומרת מעשיו ואינו לומד את הלקח ממעשיו. בנסיבות אלה בוודאי היה מקום להחמיר עם הנאשם ולהשית עליו פסילה בפועל.

הגם שהעבירה שמיוחסת לנאשם היא עבירה של ברירת משפט, שבצידה קנס, הרי שאין להקל בה ראש ופוטנציאל המסוכנות שגלום בה, רב. האיסור על שימוש בטלפון בעת נהיגה בא להבטיח את שליטת הנהג ברכב, תשומת ליבו לנעשה בדרך ומניעת הסחת דעתו מהכביש. מדי יום אנו ערים לתאונות דרכים, שמקורן בעבירה של שימוש בטלפון בעת נהיגה, כשלא פעם תוצאות התאונה הן הרות אסון. בנסיבות אלה על בית המשפט לנקוט בענישה מרתיעה, במטרה להגן על שלומם של משתמשי הדרך ועל שלומם של הנהגים עצמם.

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, את עברו התעבורתי של הנאשם, את מדיניות הענישה, ולקחתי בחשבון כי הנאשם נשפט בהעדרו בתיק זה, ובגזר הדין הושת עליו קנס בסך 2,000 ש"ח, מצאתי שלא להחמיר עם הנאשם מעבר לענישה זו.

7.         לפיכך, אני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 2,000.

הקנס ישולם בתשלום אחד תוך 90 יום.

ניתן לשלם את הקנס באחת מהדרכים הבאות: בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il , (ניתן לשלם בפריסה של עד 18 תשלומים בהסדר קרדיט), או חפש בגוגל "תשלום גביית קנסות". במוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  - בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000, או במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

הודעה לנוכחים הזכות לערער על גזר הדין תוך 45 יום.

ניתנה היום, ו' אייר תשפ"ג, 27 אפריל 2023, במעמד הצדדים.