1

לפניי בקשה לביטול פסק דין מיום 23.06.21 שניתן בהיעדר התייצבות המבקש לדיון.

למען הסדר יצוין כי המדובר בדוח הזמנה לדין שהוסב על שמו של המבקש, וזאת בהתאם לבקשתו שנשלחה למפנ"א זה מכבר. התצהיר שלשלח למפנ"א נושא את התאריך 28.01.20.

המבקש טוען כי אי-התייצבותו לדיון במועד נבעה מכך שזימון לדיון מעולם לא נמסר לו וכן טוען כי מאחר שנשפט בהיעדר נפגעה זכותו לקבל את יומו בבית המשפט.

המשיבה התנגדה לבקשה, תוך שנטען כי המבקש זומן כדין ולא התייצב לדיון, ואין לו להלין אלא על עצמו. עוד טענה המשיבה כי המבקש לא העלה כל טענת הגנה.

דיון והכרעה:

2

סבורני כי דין הבקשה להידחות.

ראשית- המבקש טוען כי לא קיבל זימון למועד הדיון, ומעיון בתיק עולה כי קיים אישור מסירה החתום ע"י המבקש, ויש בכך כדי להפריך את הטיעון.

שנית- המבקש לא העלה כל נימוק המלמד על חשש לעיוות דין שיכול ויגרם במידה ובקשתו תידחה.

מכאן, שלא מתקיימת כל חלופה הנקובה בדין, המדיקה קבלת בקשות כמו זו המונחת לפניי.

לפיכך- הבקשה נדחית.

פסק הדין שניתן בהיעדר ביום 23.06.21 יוותר על כנו. הקנס שהוטל במסגרת גזר הדין ישולם בתוך 90 ימים.

מורה על ביטול תוספת הפיגורים.

ההחלטה תומצא לצדדים ולמרכז לגביית קנסות.

ניתנה היום, ח' טבת תשפ"ב, 12 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.