בפני

כבוד השופטת רוית פלג בר-דיין

מבקשת

הפניקס חברה לביטוח בע"מ ח.פ.

נגד

משיבים

1.       גרשי מיטל -
 ע"י ב"כ עו"ד מילמן
2. מדינת ישראל

2.       

3.       

4.       

5.       

החלטה

בקשה לאפשר זכות צילום ועיון בתיק בית משפט.

העובדות הצריכות לעניין:

המבקשת הינה חברת ביטוח אשר ביקשה לצלם את תיק בית המשפט בעניינה של המשיבה. המבקשת נימקה בקשתה כי הדבר דרוש לבדיקת כיסוי הביטוח וחבות לפיצוי. בידה אישור משרד רישוי לפיו כנגד המשיב נרשמה פסילה שנגזרה בתיק זה.

המשיבה 2 (להלן: "המאשימה") הודיעה כי אינה צד להליך.

המשיבה 1 הינה הנאשמת בתיק העיקרי. ב"כ המשיבה 1 התנגד לבקשה בטענה כי אין אישור מסירה למשיבה 1 של גזר הדין וממצאי גזר דין אינם קבילים בהליך אזרחי, לחילופין הסכים לעיון בהכרעת הדין בלבד תוך השמטת רכבי הענישה מגזר הדין.

דיון והכרעה:

המסגרת הנורמטיבית לבחינת בקשה לעיון בתיק בית משפט של מי שאינו בעל דין מעוגנת בתקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן: "תקנות העיון").

נקודת המוצא היא כי יש להיעתר לבקשה לעיון בתיק בית המשפט אלא אם יש איסור שבדין וזאת נוכח מעמדו הרם של עיקרון פומביות הדיון. "בהיעדר הסבר קונקרטי באשר לפגיעה העלולה להיגרם כתוצאה מחשיפתם של מסמכים ספציפיים, יש לאפשר את העיון, שכן "מעקרון פומביות הדיון וחופש המידע נובע שבהיעדר טעם מיוחד המונע זאת רשאי כל אדם לעיין בתיקי בית-המשפט" (בג"ץ 1447/03 פנים - להתחדשות יהודית בישראל נ' שרת החינוך [3], החלטה מיום 1.11.2004)" בג"ץ 9474/00 גל נ' ראש עירית חיפה (מיום 13.12.2004)(פורסם בנבו).

"כאשר הטעם העומד ביסוד בקשת העיון הוא הליך משפטי אחר אשר יש לו קשר ענייני נטען להליך בו מבוקש העיון, הרי שאין מבקש העיון נדרש ככלל להסביר כיצד העיון יועיל לו להתדיינות המשפטית "האחרת" ... נטל קל זה הוחל כאמור בדרך כלל מקום בו ההתדיינות המשפטי "האחרת" הייתה מתחום המשפט האזרחי או המינהלי." (ראה רע"פ 1201/12 פלוני נ' מדינת ישראל (מיום 20.8.20 ) (פורסם בנבו) פסקה 4.)

בג"ץ 5917/07 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים (מיום 8.10.2009)(פורסם בנבו) מתייחס ל-3 השלבים שנקבעו לצורך יישום תקנה 4 לתקנות העיון לפיהם יש לבדוק :

א.    האם קיים איסור בדין לעיון בחומר המבוקש?

ב.     ככל שהתשובה לשאלה א שלילית נבדוק האם העיון הוא מוצדק? הנטל על בעל הדין המתנגד לעיון לשכנע כי אין להתירו.

ג.      אם תוצאת האיזון הינה שישנה הצדקה עקרונית לאפשר את העיון, נבחנת השאלה כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לעיון. בגדר שאלה זו נבחנת האפשרות להגביל את היקף העיון או להתנות אותו בתנאים, תוך התחשבות בין היתר בסבירות הקצאת המשאבים של בית המשפט .

מן הכלל אל הפרט.

המשיבה 1 התנגדה לזכות העיון של המבקשת בתיק בית המשפט.

לא הוכח ע"י המשיבה 1 כי קיים איסור בדין לעיון בחומר המבוקש. כל שנטען הוא שגזר הדין לא יהיה קביל בהליך אזרחי.

המשיבה 1 לא הבהירה באופן מנומק וקונקרטי כיצד היא עלולה להיפגע ממתן זכות העיון.

"בית משפט זה התייחס בפסיקתו לנטל השכנוע הרובץ על כתפיו של המתנגד לעיון או המבקש להגבילו, והדגיש בהקשר זה כי על המתנגד לעיון להבהיר באופן מנומק וקונקרטי כיצד הוא עלול להיפגע ממתן זכות העיון: "בהיעדר הסבר קונקרטי באשר לפגיעה העלולה להיגרם כתוצאה מחשיפתם של מסמכים ספציפיים, יש לאפשר את העיון (ראו עניין גל; בג"ץ 10076/02 ד"ר רוזנבאום נ' נציב שירות בתי הסוהר ([פורסם בנבו], 22.8.2005))". [ראה בג"ץ 5917/07 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים (מיום 8.10.2009)(פורסם בנבו)].

מצאתי כי יש הצדקה לאפשר למבקשת את זכות העיון בתיק הן מכוח עקרון פומביות הדיון והן לאור נסיבות הבקשה.

אשר על כן אני מתירה את זכות העיון תוך הגבלות שיש בהם לשמור על פרטיות המשיבה כדלקמן 1:

אני מתירה עיון בכתב האישום.

אני מתירה עיון בפרוטוקול הדיון מיום 26.5.19 בכפוף לכך שבעמ' 2 יושחרו שורות 1-7 (טיעונים לעונש) וכן תושחר שורה 11 בע' 2 לגזר הדין (שהינה השורה השניה הרשומה בגזר הדין).

ניתן יהיה לממש את זכות העיון בהתאם לסדרי העיון המקובלים, והכל החל מיום 23.5.22.

המזכירות תודיע לצדדים.

זכות ערר כחוק.