1

מונחת בפני בקשת המבקש לביטול פסק דין שניתן בהיעדרו.

ביום 27.01.14 הטלתי על המבקש, שהוא בלתי מורשה לנהיגה, קנס בסך של 2,000 ₪ ופסילה בפועל של 24 חודשים.

לטענת ב"כ המבקש, לא נודע למבקש מועד הדיון על אף שהיה מיוצג ובא כוחו דאז לא התייצב למשפט, מסיבה שאינה ברורה.

עוד נטען כי המבקש אינו יודע קרוא וכתוב ונמסר לו כי העניין יטופל, אך לא נעשה דבר עד להגשת בקשה זו.

באשר לעבירה המיוחסת לו, המבקש כופר במיוחס לו ולשיטת בא כוחו, קיים סיכוי טוב שהמבקש יזוכה מהעבירה המיוחסת לו, אם ינהל את משפטו.

2

ב"כ המשיבה הביעה התנגדותה לבקשה וציינה כי מדובר בפסק דין חלוט והנאשם קיבל הזמנה לדיון ביד וסירב לחתום עליה. בנוסף ציינה ב"כ המשיבה כי אין עדות לכך ש- עוה"ד אבו קוידר ייצג את המבקש ואין יפוי כוח מטעמו בתיק.

לאחר עיון בבקשה שוכנעתי כי הטעם שבגינו לא התייצב המבקש לדיון אינו מוצדק וגם אם הוא היה מיוצג, היה עליו לוודא עם עורך דינו ,שיש בכוונתו להתייצב לדיון. יתרה מזאת, למעט הכפירה בעבירה לא פירט המבקש את התייחסותו לעבירה ולנסיבות ומהות הכפירה.

יחד עם זאת, בהתחשב בעונש שהוטל עליו, ומבלי לרמוז על העונש הסופי, אהיה מוכן לשקול ביטול גזה"ד בלבד, כדי לאפשר לנאשם לטעון לעונש מחדש, אם ישלם הוצאות משפט בסך 500 ₪.

סכום זה ישולם תוך 60 יום, לשם כך אני מעכב את העונש ל- 70 יום.

במידה ולא ישולמו ההוצאות, אראה בזאת ויתור על הבקשה ו- פסה"ד יישאר על כנו..

הודעה תישלח לצדדים.

ניתנה היום, י"א אדר ב' תשע"ו, 21 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.