1

1.      לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה.

2.      זאת, בהתחשב בהלכה שנקבעה בבש"פ 9075/12 ג'אבר נ' מדינת ישראל (14.4.14) לפיה הסמכות לדון בבקשה מעין זו מסורה לרשות הרישוי (כאשר לבקשה דנן אף צורפה פנייתו של ב"כ המבקש לרשות הרישוי מבלי שצורף המענה לפנייה ומבלי שהיא אוזכרה בטענותיו).

3.      כך גם בהתחשב בכך שבהתאם לגזר הדין בהליך דנן, היה על המבקש להפקיד את רישיון הנהיגה שלו במזכירות בית המשפט עד ליום 2.2.20 ואילו ההליך אליו הוא מפנה (פ"ל 1192-02-20 (להלן: "ההליך הנוסף") החל אך ביום 4.2.20.

4.      דברים אלה מקבלים משנה תוקף שעה שהמבקש כלל לא הפקיד את רישיונו במסגרת ההליך הנוסף, אלא שהוא נפסל עד לתום ההליכים (ללא הפקדה - "אין רישיון נהיגה להפקדה" - במ"ת 1193-02-20) ופסילה זו נלקחה בחשבון במסגרת גזר הדין בהליך העיקרי מבלי שהמבקש נדרש להפקיד רישיון נהיגה או לעשות כל פעולה אקטיבית.

5.      לאור כל האמור לעיל, דינה של הבקשה להידחות. אולם, על מנת לאפשר למבקש למצות את ההליכים מול רשות הרישוי, מורה על מחיקת הבקשה.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

2

ניתנה היום, י"ט אב תשפ"א, 28 יולי 2021, בהעדר הצדדים.