1

בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר.

הנאשם טוען כי לא הגיע לדיון עקב מעבר דירה ונוכח סברתו כי הדיון נדחה בגלל משבר הקורונה. לדבריו עוברת עליו תקופה לא קלה והרישיון נחוץ לו על מנת לסייע למשפחתו. עוד הוסיף כי ברצונו להישפט כראוי בהיותו מיוצג על ידי עורך דין.

המאשימה מתנגדת לבקש ומציינת כי הנאשם היה מועד למועד הדיון והיה עליו להתייצב או לבקש דחיה.

דין הבקשה להידחות.

כידוע שגגה אשר גרמה לאי התייצבות "אינה מהווה "סיבה מוצדקת לאי התייצבותו" לדיון, ואינה מצדיקה ביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם" [רע"פ 1446-14 ריאד אסדי (פורסם בנבו)]. הדבר נכון אם בשל מעבר הדירה ואם בשל סברתו השגויה כי הדיונים נדחו בשל משבר הקורונה (למרות שכלל לא היה סגר באותו המועד).

2

מעבר לאמור הנאשם כלל אינו טועם לקיומו של עיוות דין וגם אין בעונש שהוטל עליו (הנמוך מפסילת המינימום הקבועה בחוק, וזאת בשל תקופת הפסילה המנהלית אותה ריצה), כדי ללמד על חשש כזה.

הבקשה, כאמור לעיל, נדחית.

זכות ערעור כחוק.

להודיע לצדדים.

ניתנה היום, כ"א טבת תשפ"א, 05 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.