1

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של אי ציות לאור אדום ברמזור.

לטענת ב"כ הנאשם עומד הנאשם בפני סיכון כפול הואיל ותלוי ועומד נגדו כתב אישום נוסף בעבירה של אי ציות לאות של שוטר במדים באותו אירוע. לטענתו, היה והמאשימה תבקש לתקן את כתב האישום הנוסף ולהוסיף שם את העבירה של אי ציות לאור אדום ברמזור, על פי ראיות הנמצאות בידיה, עלול הנאשם לעמוד בפני סיכון של אישום כפול בעבירה זו.

אין לי אלא לדחות את הטענה.

הגעתי למסקנה כי הנאשם אינו עומד בפני סיכון כפול של הרשעה בגין אותה עבירה.

על פי הפסיקה כפי שנקבע בע"פ 132/57 בנימין נכט נגד מדינת ישראל ובע"פ 244/73 אורי רבר נד מדינת ישראל, לא קיים סיכון כפול כאשר לא מדובר באותו מעשה. המונח מעשה כולל את היסודות העובדתיים המהווים עבירה.

2

ברע"פ 938/14 דניאל עזאמי נד מדינת ישראל נקבע כי : "... מטרתה של הדוקטרינה, המקובלת בשיטות משפט שונות, למנוע את הסיכון של העמדת נאשם פעמיים לדין בגין אותה עבירה, כאשר בהקשר "הסיכון הכפול" נקבע כי הדגש הוא על העמדת נאשם בסכנת הרשעה (עניין רבר, בעמ' 808-809). בעניין רבר, הועמד אדם לדין פעמיים בגין שתי עבירות שונות באותו אירוע - "נהיגה באוטובוס במהירות העולה על המהירות המותרת בדרך בין-עירונית", ו"גרימת מוות מתוך חוסר זהירות שאין עמו כדי רשלנות פושעת". מן העבירה הראשונה זוכה, ואז הואשם בגין העבירה השנייה. שם, קבע השופט אשר בהסתמכו על פסיקות קודמות כי כיוון שיסודות העבירות הם שונים, לא עומדות לצד המערער (שם) טענות של "סיכון כפול" ו-"כבר זוכיתי". על פי מבחן זה, לא עומדת למבקש טענת "סיכון כפול". כתב האישום הנוסף בעניינו של המבקש, אין בו כדי להעמידו ב"סיכון כפול" שהרי מדובר בעבירות שונות על אף שהתרחשו באותו אירוע."

הנאשם אינו עומד לדיון בגין אותו מעשה. הנאשם הואשם בשתי עבירות שונות כאשר יסודות העבירה בכתב האישום שבפני שונות מיסודות העבירה בכתב האישום האחר, הגם שמדובר בעבירות במהלך אותו אירוע.

המאשימה רשאית להגיש כתבי אישום נפרדים בנוגע למעשים שונים הנובעים מאותו אירוע, אם כי הדבר יוצר סרבול. פיצול כתבי האישום נבע במקרה שלפני מכך שנרשם לנאשם דו"ח אחד מסוג הזמנה לדין ודו"ח נוסף מסוג ברירת משפט שהנאשם הגיש בגינו בקשה להישפט.

שתי העבירות המיוחסות לנאשם כוללות יסודות עובדתיים שונים כאשר רק היסוד של הנהיגה זהה בשתיהן.

לכן, הנאשם לא הועמד לדין פעמיים בשל אותה עבירה והוא לא עומד בפני סכנת הרשעה כפולה בגין אותה עבירה.

חששו של ב"כ הנאשם מכך שהמאשימה תבקש לתקן את כתב האישום האחר ותצרף אליו את האישום הנדון בפני, אינו מעיד על סיכון כפול להרשעה. במקרה הבלתי סביר בו תבקש המאשימה תיקון כאמור, הגם שב"כ המאשימה הצהיר במהלך הדיון כי לא יתבקש תיקון שכזה, יוכל אז ב"כ הנאשם להעלות את הטענה בדבר סיכון כפול.

נוכח האמור לעיל הבקשה נדחית.

3

המזכירות תעביר את החלטתי לצדדים.

בדיון שנקבע ליום 4.12.16 בשעה 08:30 ישיב הנאשם לכתב האישום.

ניתנה היום, ז' חשוון תשע"ז, 08 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.