1

1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 1.12.20 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של נהיגת רכב עליו נמסרה הודעת אי שימוש, ונגזרו עליו העונשים הבאים: קנס בסך 1,800 ₪, פסילה לתקופה של 3 חודשים ופסילה על תנאי לתקופה של 2 חודשים למשך 2 שנים.

2

3.         ב"כ המבקש טען כי המבקש התייצב לדיון ביום 28.11.18 ועולה מרישום שנעשה ע"י התובע ובכתב ידו על גבי כתב האישום כי התיק כלל לא נפתח. טען כי בשני הדיונים הבאים המשיבה לא הציגה אישורי מסירה ולבסוף בית המשפט הורה על התליית הליכים. טען כי לתדהמתו של המבקש התקיים דיון בתאריך 1.12.20 במעמד המשיבה וללא התייצבות המבקש לאחר חידוש ההליכים בתיק. טען כי טענות המשיבה לפיהן המבקש זומן כדין ולא התייצב, הן טענות חסרות כל יסוד, בשל העובדה שהמבקש לא זומן ולא קיבל כל הזמנה כדין. טען כי המבקש כופר בביצוע העבירה, וכי כשנמסר לו הרכב הוצג בפניו מצג כי הרכב עבר טסט כדין וכי הרכב תקין. בנוסף, טען כי השוטר שערך את הדו"ח לא התייחס לשאלה אם הליקוי שהיה ברכב תוקן, והתייחס רק להודעת איסור השימוש שניתנה בעניין הרכב, דבר המצביע על כשל מהותי בדו"ח. לאור האמור ועל מנת למנוע עיוות דין ביקש לקבל את יומו בבית המשפט.

4.         המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי מדובר בתיק שנדחה מספר פעמים לאחר שהמשיבה לא הצליחה להוכיח זימון כדין. טענה כי בתאריך 1.12.20 כעולה מפרוטוקול הדיון, הצהירה המשיבה כי בידיה זימון כדין ולכן ומשלא התייצב המבקש נשפט בהיעדרו. טענה כי בית המשפט לא נוהג לשפוט בהיעדר ללא שהוצג בפניו אישור זימון כדין.

5.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לקבל הבקשה בכפוף לתשלום הוצאות.

6.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

7.         מאישור המסירה המצוי בתיק בית המשפט עולה כי הזימון לדיון שהתקיים בתאריך 1.12.20 נשלח לכתובתו של המבקש ונמסר לידיו והוא אישר קבלת דבר הדואר בחתימתו, בתאריך 19.10.20. בנסיבות אלה טענת המבקש כי הוא הורשע מבלי שזומן לדיון דינה להידחות. עוד יצויין כי בתצהירו המבקש כלל לא התייחס לאישור המסירה הסרוק בתיק.

8.         ביחס לטענת המבקש כי התייצב בבית המשפט ביום 28.11.18 וכי מהרישום שנעשה ע"י התובע על גבי הדו"ח עולה כי הדו"ח לא אושר באותו מועד, אין בטענה זו כדי להצדיק את אי התייצבותו של המבקש למועד הדיון בו נשפט בהיעדרו. שכאמור על ידי המבקש עצמו הרי שבאותו מועד התיק לא היה קבוע בני בית המשפט, הוא הוגש ונפתח בבית המשפט במועד מאוחר יותר (חודש ינואר 2019) והרשעתו של המבקש בהיעדרו נעשתה זמן רב לאחר מכן ורק לאחר שבית המשפט נוכח לדעת, בהתאם לאישור המסירה שהתקבל לתיק בית המשפט, כי המבקש זומן לדיון כדין.

9.         עם זאת, המבקש העלה טענות הגנה אפשריות באשר לנסיבות ביצוע העבירה וטען לקיומם של כשלים ראייתיים בדו"ח, אף שלא הניח אסמכתאות לביסוס טענותיו. בנסיבות אלה, ובשים לב למהות התיק ולעונשים שנגזרו על המבקש, החלטתי, לפנים משורת הדין, ליתן למבקש יומו בבית המשפט על מנת להסיר את החשש מפני עיוות דין, אולם זאת בכפוף לחיוב המבקש בתשלום הוצאות לטובת המדינה.

3

10.       השורה התחתונה היא, שככל שהמבקש ישלם הוצאות לטובת המדינה בסכום של 1,500 ₪, עד ליום 1.3.21 , יבוטל פסק הדין.

עם ביטול פסק הדין ייקבע מועד לדיון הקראה.

            המזכירות תודיע לצדדים ותעביר התיק לעיוני לאחר תשלום ההוצאות.

            ניתנה היום, כ"א שבט תשפ"א, 03 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.