1

הבקשה וטענות הצדדים

1.      לפניי בקשה לביטול פס"ד שניתן בהעדרו של המבקש בתאריך 11.11.19 . לטענת המבקש הוא לא קיבל את ההזמנה לדיון. בנוסף המבקש כפר בעובדות כתב האישום וטען שלא ביצע את העבירה שיוחסה לו, ובהתאם ייגרם לו עיוות ככל שפסק הדין לא יבוטל.

2.      המשיבה מתנגדת לבקשה לאור קיומו של אישור מסירה.

דיון והכרעה

3.      מעיון בתיק ביהמ"ש עולה כי לנאשם נשלחה הזמנה לדיון בדואר רשום. בהתאם לתקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי מדובר בהמצאה כדין. יצוין כי ההזמנה נשלחה לכתובתו של המבקש על פי כתב האישום. יודגש, שאישור המסירה חתום על ידי המבקש אשר לא טען כי לא מדובר בחתימתו, והדבר אף מתיישב עם הרישום במעקב המשלוחים אשר צורף על ידי המשיבה. בנסיבות אלו המבקש לא הוכיח אף לא לכאורה, כי לא קיבל את ההזמנה בנסיבות שאינן תלויות בו.

2

4.      גם לגופו של עניין, המבקש לא העלה כל טענת הגנה שיש בה כדי להצדיק ביטול פסק הדין שניתן בהעדר. אמנם המבקש טוען שלא ביצע את העבירה, אך לא די בכפירה כללית כדי להצדיק ביטול פסק דין שניתן בהיעדר. ראה בהקשר זה רע"פ 2474/18 ‏ ‏ יואל גולדברג עו"ד נ' מדינת ישראל שם נקבע כי :"בקשה לביטול פסק-דין שניתן בהיעדר, בטענה לעיוות דין, צריכה להיות מלווה בתשתית ראייתית בעלת משקל המצביעה על פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה".

מעבר לנדרש, מעיון בדו"ח המקורי אשר הוגש לבית המשפט עולה כי המבקש לא כפר במיוחס לו ותגובתו במעמד קבלת הדו"ח הייתה: "אני רק נגעתי כי הטלפון כל הזמן נופל ורק רציתי לחזק את זה אני לא מקבל את הדו"ח אני לא מקבל את מה שאתה אומר אני לא דיברתי בטלפון", ומדובר לכל הפחות ב"ראשית הודיה" אם לא בהודיה ממש.

5.      אשר לעונש, אמנם על המבקש הוטל קנס הגבוה ב- 500 מברירת המשפט, ופסילה על תנאי של חודשיים למשך שנתיים, אך נוכח עברו התעבורתי המכביד ( 48 הרשעות קודמות מתוכן 6 בעבירה דומה), לא מדובר בענישה מכבידה.

6.      לאור כל האמור לעיל, לא שוכנעתי כי ייגרם למבקש עיוות דין אם בקשתו תדחה.

7.      הבקשה נדחית.

8.      לאור העובדה שהקנס עבר לטיפול המרכז לגביית קנסות, תוספת הפיגורים תבוטל בכפוף לתשלום מלוא סכום הקנס המקורי בתוך 90 יום מהיום.

9.      להודיע לצדדים.

ניתנה היום, 17 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.