1

לפני בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן ביום 13.5.15 בהעדר התייצבות המבקש, ובו הורשע המבקש בעבירה של יציאה מהצומת שלא בכיוון החץ שסומן בנתיב ממנו נכנס לצומת, בניגוד לתקנה 36(ד) לתקנות התעבורה, ונגזרו עליו קנס בגובה 1,000₪ ופסילת רישיון נהיגה לתקופה של חודש על תנאי למשך שנה.

טענות הצדדים

לטענת ב"כ המבקש, בתאריך 30.10.14 קיבל המבקש הודעת תשלום קנס, הגיש בקשה להישפט למפנ"א וקיבל בדואר לביתו הודעה בדבר תאריך הדיון. לטענתו, המבקש התכוון להגיע לביהמ"ש בתאריך המדובר, אך יום לפני הדיון נתקף כאב שיניים עז ונאלץ לעבור ניתוח דחוף לעקירת שיניים בהרדמה מקומית. עקב ניתוחו של המבקש ומצבו הבריאותי לאחר הניתוח, לא היה באפשרותו להתייצב לדיון ו/או לשלוח לביהמ"ש הודעה בדבר מחלתו. לפיכך, נבצר ממנו להתייצב מסיבות שאינן תלויות בו. עוד טען כי, המבקש כופר בביצוע העבירה ומעוניין לקבל את יומו בבית המשפט על מנת להוכיח את חפותו.

לבקשה צורף העתק סיכום ביקור מתאריך 12.5.15 ואישור מחלה מיום 1.6.15.

2

המשיבה התנגדה לבקשה מן הטעם כי היה על המבקש להגיש בקשה לדחיית מועד דיון ולא להעמיד את בית המשפט בפני עובדה מוגמרת, קל וחומר שהעילה הנטענת היתה ידועה למבקש יום עובר לדיון.

דיון והכרעה

סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "החוק"), קובע את אמות המידה המנחות את ביהמ"ש בבואו להחליט בבקשה לביטול פסק דין. הסעיף קובע שני טעמים, שאינם מצטברים, המצדיקים ביטולו של פסק דין: קיום סיבה מוצדקת לאי התייצבות הנאשם למשפטו או לחילופין גרימת עיוות דין לנאשם כתוצאה מאי ביטול פסק הדין.

ברע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ' מדינת ישראל נקבע כי: "בשלב זה ניצב המבקש לפתחו של בית המשפט כאשר מבוקשו הוא לקבל "כרטיס כניסה" לקיום חוזר של הליך שהתנהל לכאורה כדין והסתיים. על המבקש מוטל אפוא הנטל לשכנע את בית המשפט כי מתקיימים טעמים המצדיקים את הנעת גלגלי המערכת מחדש".

א.    בחינת סיבה מוצדקת לאי התייצבות המבקש

המבקש לא עתר לדחיית מועד הדיון מבעוד מועד, וככל שלא חש בטוב בסמוך למועד הדיון, היה עליו לפנות בבקשה לדחיית מועד דיון טרם הדיון ולא להמתין למתן פסק דין בעניינו.

המבקש צירף לבקשתו אישור מחלה אשר הופק בדיעבד - בתאריך 1.6.15, בו צוין כי המבקש אינו מסוגל לעבוד מיום 13.5.15 עד יום 15.5.15 (סה"כ 3 ימים).

בע"פ 70618/00 סלמן נ' מדינת ישראל קבע כב' ס. הנשיא אבן ארי כי יש לדחות בקשה לביטול שפיטה בהעדר הנתמכת באישור מחלה רטרואקטיבי.

עם זאת, המבקש צירף גם סיכום ביקור מיום הניתוח - 12.5.15 (יום לפני מועד הדיון), ובו הומלץ לו, בין היתר, על חופשת מחלה של 3 ימים.

אשר על כן, מצאתי כי המבקש הציג טעם המצדיק את אי התייצבותו.

לאור האמור לעיל, אני נעתרת לבקשה ומורה על ביטול פסק הדין. אני קובעת דיון הקראה ליום 24.2.16 שעה 08:30.

זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, ל' כסלו תשע"ו, 12 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.

3