1

כלפי הנאשם הוגש כתב אישום אשר בו נטען כי בעת שנהג ברכב (מונית) נהג הוא באופן אשר קיפח זכות שימוש מלאה בדרך וזאת עפ"י הנטען בכך שעיכב הוא תנועה בנתיב ימני שהיה עמוס וזאת תוך סטיה לנתיב הימני וגם תוך חציית תמרור 815 . בניגוד לתקנה 21 (ב) (1) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר במיוחס לו בכתב האישום ולפיכך נקבע והתקיים דיון הוכחות.

מטעם התביעה העיד השוטר מר חי שטריקברגר (ע.ת.1) ובמסגרת עדותו הוגשו הדו"ח שערך (סומן ת/1) וסקיצה שערך (סומנה ת/2).

מטעם ההגנה העיד הנאשם מר רוברט אבדורכמנוב (ע.ה. 1).

מסקנתי לאור התרשמותי הישירה מן העדויות ולאחר שנתתי את דעתי לראיות וגם לטיעוני הצדדים בסיכומיהם הינה שעלה בידי התביעה לעמוד כנדרש בנטל ההוכחה בתיק זה וכי לפיכך דין הנאשם להרשעה בעבירה אשר יוחסה לו.

2

ואסביר :

השוטר ערך דו"ח וסקיצה מפורטים ואני סבור כי מן הפרטים אשר מצויים בהם - ובהינתן דבר עדותו של השוטר בפני אף במסגרת החקירה הנגדית בבית המשפט במענה לשאלות הנאשם - עולה לטעמי שהשוטר פעל במקרה זה באופן מקצועי וענייני וכי היתה לו תצפית ראויה לעבר הדרוש לאכיפה וגם שמר על קשר עין רצוף.

לא מצאתי כי עלה בידי הנאשם לסתור את גירסת השוטר אודות מיקום עמידתו ותצפיתו של השוטר.

לא מצאתי כי עלה בידי הנאשם לסתור את גירסת השוטר על כי ממיקום עמידתו ותצפיתו יכול היה השוטר להבחין היטב במהלכיו של הנאשם עם מוניתו.

השוטר גם רשם בדו"ח באופן אובייקטיבי את דבר הנאשם עת עוכב.

הנאשם אישר בעדותו כי לענין התנועה - בנתיב הימני אשר אליו ביקש הוא להיכנס - היה אכן עומס.

יתרה מכך - הנאשם ציין בעדותו כי נהגי מכוניות מסויימים בטור המכוניות בנתיב הימני סירבו לאפשר לו להיכנס.

עצם עדותו זו של הנאשם מלמדת כי לכל הפחות את זכותם של אלה האחרונים קיפח הנאשם , שהרי אלה, הרי במפורש , אף לגירסת הנאשם עצמו, לא ויתרו על זכות, ובכל זאת נכנס הנאשם לפניהם.

לא עלה בידי הנאשם לסתור את גירסת השוטר בעדותו על כי מרחק רב מאוד, של כמה מאות מטרים, עמד לרשותו של הנאשם כדי להשתלב מבעוד מועד לנתיב הימני.

3

זאת ועוד - לא מצאתי כי עלה בידי הנאשם לסתור את גירסת השוטר על כי כניסתו של הנאשם עם רכבו לנתיב הימני נעשתה אך ורק כחצי מטר לפני אי התנועה וזאת אגב מעבר של הנאשם עם רכבו גם על פני התמרור 815 (אי תנועה מצוייר על פני הכביש, האסור כידוע למעבר).

הנאשם שב והתעמק בחקירה הנגדית שבחר לערוך הוא לשוטר בבית המשפט על כי נכון להיום חלו כבר שינויים בצומת במקום. אלא שהשוטר חזר ואישר זאת, אך גם חזר וציין ,ובצדק, כי את אשר היה מצב מבנה הצומת ביום האירוע הוא שהיה רלבנטי לנגד עיניו בעת האכיפה במקום ביום האירוע.

גם מעדות הנאשם עצמו ניתן ללמוד שמה שרלבנטי לאירוע דנן היה מה שהשוטר התייחס אליו.

לא זו אף זו : אף הנאשם עצמו לא סתר את דברי המצוי בסקיצה מבחינת מבנה הצומת וסימוניו ביום האירוע (להבדיל מהיום).

הנאשם אישר כי הוא אכן ביצע סטיה ימינה, ואכן לנתיב הימני, אך טען שהדבר נעשה על ידו מעט לפני קו ההפרדה הרצוף.

צו לי, אך בהינתן המיכלול שהובא בפני אני מוצא להסתמך על גירסת השוטר לפיה כאמור הנאשם סטה ימינה לא רק אגב קיפוח זכות כפי שראה זאת השוטר לנגד עיניו אלא גם אגב מעבר של הנאשם עם מכוניתו על אי התנועה המצוייר.

חסד אגב עשה לטעמי השוטר משלא נתן בידו של הנאשם גם דו"ח על עבירת הפרת הוראת תמרור 815 , בנוסף על העבירה של קיפוח זכות לפי תקנה 21 (ב) (1) לתקנות התעבורה.

השוטר עשה עלי רושם מהימן בפרטי עדותו, וגם אינני סבור שהיה בידו , או כי היה לו ענין , להמציא כביכול מהרהורי ליבו את הפרטים שתיאר ושירטט .

4

לא מצאתי כאמור כי פרטי עדותו של השוטר נסתרו או כי התגלה בהם כרסום.

לא נסתר גם כאמור דבר שמירת קשר עין רצוף ע"י השוטר ואין יסוד גם לפיכך לקבוע שהשוטר טעה כביכול בזיהוי הרכב שביצע את הסטיה אגב ביצוע העבירה (מוניתו של הנאשם).

אין טענה בדבר היכרות מוקדמת כביכול בין השוטר לנאשם אשר כביכול תביא אותו להטיל סתם כך אשמה על הנאשם, כשם שכאמור גם אין בידי יסוד לקבוע שהשוטר נקלע לטעות בהבחנה בנעשה לנגד עיניו.

על יסוד המיכלול אשר נותח לעיל - ובכלל זה גם העולה מדברי הנאשם עצמו כאמור - ואף אגב מתן הדעת לכך שעדות יחידה מטעם התביעה בפני בתיק זה, אני סבור כי הוכחו כדבעי יסודות העבירה שיוחסה לנאשם.

הנאשם מורשע לפיכך בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

ניתנה היום, כ"ו תמוז תשע"ה , 13 יולי 2015, במעמד הצדדים