1

כלפי הנאשם הוגש כתב אישום אשר בו נטען כי בעת שהוא רכב כנהג על אופנוע ברחוב יוסף לישנסקי בתל אביב עשה הוא זאת עפ"י הטענה כאשר לוחית הרישוי האחורית באופנוע דנן איננה תקינה וכשלא ניתן להבחין ברשום בלוחית ממרחק של 20 מטרים לפחות וזאת בניגוד לתקנה 165 (א) (2) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר במיוחס לו ולפיכך נקבע התיק והתקיים דיון הוכחות.

מטעם התביעה העיד השוטר מר ח'שאן ענאן (ע.ת.1) ובמסגרת עדותו הוגש הדו"ח שערך (סומן ת/1).

מטעם ההגנה העיד הנאשם עצמו (ע.ה.1) ולא הוגשו במסגרת עדותו ראיות, אם כי במהלך הדיון (ורק לאחר שבית המשפט תהה בענין הזה) חיפש והציג הנאשם במסך הטלפון הנייד שלו תצלום (שלא הוברר מתי צולם) ובו לטענתו נראה האופנוע בו עסקינן בקירבת אופנוע חדיש יותר כשהם מצולמים שניהם בחיק הטבע וממרחק לא ידוע. כמו כן הציג הנאשם לתובעת באולם רשיונות רכב תקפים.

הצדדים סיכמו בעל פה.

לאחר שנתתי דעתי למיכלול שהובא בפני הגעתי למסקנה שהתביעה הוכיחה כנדרש את עובדות כתב האישום וכי לפיכך דין הנאשם להרשעה בעבירה שיוחסה לו.

2

ואלה נימוקיה המפורטים של הכרעת הדין:

לא מצאתי כי עלה בידי הנאשם לסתור בכל דרך על כי במועד האירוע אכן לא ניתן היה להבחין כהלכה ברשום בלוחית הרישוי וזאת לא רק ממרחק של 20 מטרים אלא אפילו אף ממרחק קצר בהרבה מכך (כ- 8 מטרים לגירסת השוטר).

מהדו"ח שערך השוטר עולה כי במהלך עיכובו של הנאשם ערך השוטר בחינה אשר במהלכה כשהגיע הוא לצעד השמיני עת הוא מרחיק עצמו רגלית מהאופנוע ומביט לעבר האופנוע - כבר בשלב זה (של שמונה צעדים) - לא ניתן היה להבחין ברשום בלוחית הרישוי , ובהמשך כך היה הדבר על אחת כמה וכמה עד אשר התרחק השוטר כדי עשרים צעדים .

הנאשם לא סתר כלל וכלל כי השוטר אכן ערך לנגד עיניו ניסוי ראיה שכזה.

הנאשם גם לא טען כי באותו מעמד עם השוטר טרח הוא עצמו (הנאשם) ובדק אף הוא את הדברים , וכי כביכול בניגוד לשוטר הבחין הוא עצמו כביכול ברשום בלוחית.

השוטר טען כי לוחית הזיהוי של האופנוע היתה מקופלת כלפי מעלה ולמעשה אף מקובעת כלפי מעלה וזאת בה בשעה שנראים חורים קודמים של ברגים שבעבר שימשו לקיבוע הלוחית כנדרש לצפיה בה וכי למעשה ניכר כי נעשה שינוי מכוון במיקום הלוחית.

גם את כל אלה לא סתר הנאשם - לא בחקירה נגדית מול השוטר - לא בעדותו שלו - ואף לא בדרך של ראיה כגון תצלום תקריב או אף הבאת האופנוע לחניון בית המשפט לצרכי "ביקור במקום" (כפי ששאל בית המשפט את הנאשם ביום הדיון שמא אולי יזם ועשה הנאשם).

הנאשם גם לא הגיש כל מסמך תומך מבוחן רכב או ממוסך אשר ילמד כי השוטר טעה בהבחנתו את הזוית של הלוחית , הברגים וחורי הברגים המקוריים , וכיוצ"ב.

זאת ועוד , בתצלום אשר הנאשם הציג לבית המשפט במהלך דיון ההוכחות (תצלום בו נראים שני אופנועים בחיק הטבע) אכן רואים , לעניות דעתי, כי לוחית הרישוי של האופנוע המיושן יותר (זה שהנאשם טען כי שלו הוא והשתמש בו במועד האירוע) אכן מוטה היא בבירור כלפי מעלה. דבר זה מחזק את גירסת השוטר כפי שנשמעה בפני.

לא היתה מחלוקת בפי הנאשם כי השוטר צפה בו רוכב על האופנוע. אין אם כך מחלוקת על עובדת הנהיגה של הנאשם באירוע בטרם פנה השוטר אל הנאשם בצומת המרומזר אליו הגיע הנאשם בנסיעה - נסיעה שבה חזה השוטר.

3

הנאשם גם לא גיבה את טענתו במסמך יצרן או במסמך ממוסך מורשה או משרד התחבורה על כי כך כביכול תקן האופנוע דנן.

הנאשם הציג מסמך מבחן שנתי ("טסט") שעשה לאחר האירוע ולא לפניו.

כתימוכין בהגנתו של הנאשם לא היתה הצגת צילום מסמך הטסט עצמו (טופס הליקויים) שיעיד כי במהלך ביצוע הטסט לא נמצא כל ליקוי ולא תוקן דבר לצרכי מעבר הטסט - דבר שלכאורה היית מצפה שיעשה הנאשם לנוכח הדו"ח שקיבל מהשוטר ולנוכח כך שאמר לשוטר על אתר "אני מבקש להישפט".

ער אני לכך שעדות יחידה מטעם התביעה מצויה בפני ואולם בשים לב להתרשמותי הישירה מעדות זו (עדות השוטר) אני מוצא ליתן אמון בגירסתו של השוטר אשר כאמור לא מצאתי כי נסתרה וזאת גם בהינתן ההיבטים האחרים שפורטו לעיל ואשר מחזקים כאמור את גירסת עד התביעה.

לאחר כל זאת מורשע הנאשם בביצוע העבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

ניתנה היום, 17.11.2019 , במעמד הצדדים