1

1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקשת ביום 12.11.19 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשעה המבקשת בעבירה של שימוש בטלפון בזמן נהיגה ונגזר עליה קנס בסך 1,200 ₪.

3.         המבקשת טענה כי מעולם לא קיבלה לידיה הזמנה לדיון ולא קיבלה לידיה את פסק הדין. טענה כי מספר ימים לפני הגשת הבקשה גילתה אודות פסק הדין וזאת מבירור שערכה באתר של המרכז לגביית קנסות. טענה כי אישור המסירה חזר בציון "לא נדרש". טענה כי לא התקבלה בתיבת הדואר שלה כל הודעה על דואר רשום, וכי בדרך כלל מתבלבלים בין דברי הדואר של משפחתה ושל משפחת ג'ובראן אחרת בישוב. טענה כי על פי אישור מסירה (של פסק הדין) מיום 25.11.19 נעשה ניסיון לבצע מסירה אישית ומישהי בשם "רוגינה" סירבה לקבל את המכתב כאשר אינה מכירה אישה בשם זה. טענה כי יש לה סיכויי הגנה טובים.

2

4.         ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי הזמנה לדיון נשלחה בדואר רשום לכתובת המבקשת הרשומה במשרד הפנים אותה גם ציינה המבקשת בבקשתה להישפט. טענה כי על פי תקנה 44 לתקסד"פ מדובר בהמצאה כדין, כאשר המבקשת לא הוכיחה כי לא קיבלה את דבר הדואר. אשר לסיכויי הגנת המבקשת, טענה כי במסגרת הודעת תשלום הקנס קיימת ראשית הודאה מצד המבקשת.

5.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לדחות הבקשה.

6.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

7.         משלוח הזמנה באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 106/15 קריב נ' מ"י, 20.1.15).

מאישור המסירה עולה כי הזימון לדיון נשלח לכתובתה של המבקשת וחזר בציון "לא נדרש". על פי תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד -1974, מדובר בהמצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, ומכאן שקמה חזקת המסירה. לטענת המבקשת, לעיתים קרובות רשות הדואר מבלבלת בין דברי הדואר של משפחתה ושל משפחה בעלת שם זהה בישוב, אך המבקשת לא הציגה כל ראיה לכך שהזימון לדיון נשלח למשפחה אחרת. עוד יצויין כי מעיון באישור המסירה מעלה כי צויין בו מספר ת.ד. מה שמקטין את האפשרות לטעות כפי שנטען ע"י המבקשת. בנסיבות אלה, המבקשת לא הוכיחה כי לא קיבלה את דבר הדואר מסיבות שאינן תלויות בה ומכאן שלא הפריכה את חזקת המסירה.

8.         מעבר לכך, המבקשת לא הציגה טענות הגנה כלשהן ואף לא פירטה כיצד הותרת פסק הדין על כנו תגרום לה עיוות דין. עוד יש לציין כי העונש שנגזר על המבקשת אינו חורג ממתחם הענישה הנהוג לעבירה מסוג זה.

9.         לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

10.       בשים לב לדחיית הבקשה, ההחלטה על עיכוב ביצוע פסק הדין מבוטלת.

3

11.       המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, ד' אייר תש"פ, 28 אפריל 2020, בהעדר הצדדים.