1

1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 13.5.21 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של נהיגה במהירות העולה על המותר ונגזרו עליו העונשים הבאים: קנס בסך 1,800 ₪, פסילה לתקופה של 2 חודשים בפועל ופסילה על תנאי לתקופה של 3 חודשים למשך 2 שנים.

3.         המבקש טען כי הגיש בקשה לדחיית מועד הדיון לצורך קבלת ייעוץ משפטי וצילום חומר חקירה, וכי לא קיבל בדואר רשום העתק מההחלטה על דחיית מועד הדיון. טען כי במידה והיה מקבל העתק מההחלטה אודות דחיית הדיון היה מגיע לדיון וכופר באשמתו. טען כי יש בידו להוכיח חפותו וביקש לקבל יומו בבית המשפט על מנת למנוע עיוות דין.

4.         ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי המבקש זומן כדין, אך ביום 26.4.21 הגיש בקשה לדחיית מועד הדיון אשר היה קבוע לאותו יום. טענה כי הדיון נדחה ליום 13.5.21 אך המבקש בחר שלא להתייצב לדיון, הורשע ונגזר דינו בהיעדרו. טענה כי היה על המבקש לברר מה קרה עם התיק לאחר הדיון הראשון שנדחה, במיוחד נוכח ידיעתו בדבר קיום הדיון בעניינו. עוד טענה כי המבקש לא פירט את סיכויי הגנתו.

2

5.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לדחות הבקשה.

6.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

7.         המבקש הגיש בקשה לדחיית מועד הדיון ביום הדיון עצמו והחליט שלא להתייצב לדיון עוד בטרם קבלת ההחלטה בבקשתו, ומכאן שחובה היתה עליו, ככל שבחר שלא להתייצב בטרם קיבל את ההחלטה, לבדוק מה עלה בגורל בקשתו. משלא עשה כן, אין לו להלין אלא על עצמו.

8.         מעבר לכך, המבקש לא הציג טענות הגנה כלשהן. עוד יש לציין כי העונשים שנגזרו על המבקש אינם חורגים ממתחם הענישה הנהוג לעבירה מסוג זה. בנסיבות אלה, לא שוכנעתי כי הותרת פסק הדין על כנו תגרום למבקש עיוות דין.

9.         לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

10.       בשים לב לדחיית הבקשה, ההחלטה על עיכוב ביצוע פסק הדין מבוטלת.

11.       המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ד אב תשפ"א, 02 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.