1

לפניי בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר ביום 19.05.22.

המבקש, באמצעות בא כוחו, טוען כי מעולם לא זומן לדיון וכי במקום מגוריו, גבעת רם בעיר כרמיאל, קיימת בעיית חלוקת הדואר.

המבקש ציין, באופן כללי, כי הוא כופר בעבירה המיוחסת בדוח.

המשיבה התנגדה למבוקש.

דיון והכרעה:

המבקש טען כי לא זומן לדיון במסגרתו נשפט בהיעדר, אלא שמעיון בתיק עולה כי קיים אישור מסירה מיום 28.12.21, על גביו חתום המבקש, לפיכך, אין לטענת המבקש לפיה לא זומן לדיון כל בסיס.

2

בנוסף, המבקש טוען כי באזור מגוריו קיימת בעיית חלוקת דואר, אלא שטענה זו נטענה בעלמא, ואין בכוחה לבסס עילה לביטול פסק דין, ומכל מקום- אישור המסירה מאשש כי במקרה זה כן נמסר דבר הדואר.

לעניין חשש לעיוות דין שיכול וייגרם במידה ופסק הדין יוותר על כנו- גם עילה זו אינה קמה למבקש, ולעניין זה אפנה לע"פ 6859/07 אלפונסו נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (18.9.2007) ורע"פ 10319/07 פדידה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (17.12.2007).

עוד יצויין כי המבקש כפר באופן כללי בביצוע העבירה המיוחסת, אלא שגם טענה זו אינה מבססת עילה לביטול פסק דין מחמת חשש לעיוות דין שיכול וייגרם, ובעניין זה אפנה לרע"פ 2575/17 גייאר נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (6.9.2017).

לאור כל אמור לעיל, ולנוכח העובדה כי לא קם למבקש פרמטר החשש להיעדר המצאה כדין או פרמטר החשש לעיוות דין- הבקשה נדחית.

לפנים משורת הדין, מורה על ביטול תוספת הפיגורים.

הקנס המקורי ישולם עד ולא יאוחר מיום 22.09.22.

ההחלטה תומצא לצדדים ולמרכז לגביית קנסות.

ניתנה היום, כ"ז סיוון תשפ"ב, 26 יוני 2022, בהעדר הצדדים.