1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 17.8.22 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של שימוש בטלפון, ונגזר עליו קנס בסך 1,400 ₪.

3.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לדחות הבקשה.

4.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

5.         ב"כ המבקש אינו חולק על כך שהמבקש זומן כדין, אלא שלטענתו באותו יום הוא הופיע בפני מותב זה בתיק אחר עם נאשם ששם משפחתו זהה ובשל טעות אנוש לא רשם את הדיון ביומנו. לעניין זה, הלכה פסוקה היא כי טעות משרדית של עורך דין אינה מהווה סיבה מוצדקת לביטול פסק דין (ראו לעניין זה רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793).

עוד יש לציין כי חובת ההתייצבות חלה על המבקש עצמו אשר לא הציג הסבר כלשהו להיעדר התייצבותו לדיון.

6.         מעבר לכך, השוטר פירט את נסיבות המקרה בדו"ח ולא מצאתי ממש בטענות ההגנה שהעלה המבקש. עוד יש לציין כי בדברי הנהג בדו"ח נרשם: "ראיתי הודעה הייתה לי הודעה תעשה דוח חמש מאות למה אלף." מכאן, שאף מדבריו עולה ראשית הודאה.

עוד יצויין שהעונש שנגזר על המבקש אינו חורג ממתחם הענישה הנהוג לעבירה מסוג זה.

בנסיבות אלה, לא מצאתי כי הותרת פסק הדין על כנו תגרום למבקש עיוות דין.

7.         לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

8.         בשים לב לדחיית הבקשה, ההחלטה על עיכוב ביצוע פסק הדין מבוטלת.

9.         המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ט כסלו תשפ"ג, 23 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.