1

1.         לנאשם נרשמה הזמנה לדין שעניינה עבירה של נהיגה במהירות העולה על המותר, בניגוד לתקנה 54א לת"ת. הנאשם קיבל לידיו הזמנה לדין ולא התייצב לדיון בעניינו ועל כן נשפט בהיעדרו. הוא פונה כעת לביטולו של פסק הדין תוך שהוא נסמך על שתי טענות: האחת, כי הוא כופר בביצוע העבירה המיוחסת לו והאחרת, כי הסיבה לאי התייצבותו מקורה בכך שבא כוחו שיגר בקשת דחייה לבית המשפט אך זו לא התקבלה. ב"כ הנאשם טוען כי אי שמיעת טענותיו של הנאשם לפני מתן פסק הדין גורמות לנאשם עיוות דין חמור.

דיון והכרעה

2

2.         הלכה היא כי על מנת לשכנע את בית המשפט כי קיימת עילה טובה לביטול פסק הדין, יש להצביע על נימוק של ממש לאי התייצבות הנאשם לדיון. "שכחה של מועד הדיון לבדה, אפילו אם אירעה בתום-לב, אינה יכולה להצדיק אי-הופעה לדיון [...] דין דומה יחול לגבי טעות משרדית של עורך-הדין המייצג נאשם או לגבי טעות הנובעת מחוסר תשומת-לב של הנאשם עצמו". (רע"פ 9142/01 איטליא נ' מדינת ישראל, פ"ד נ"ז(6) 793, 804-803 (2003)). ביחס לטעם של גרימת עיוות דין לנאשם נקבע כי על הנאשם להצביע על "מכלול הטענות התומכות בבקשתו" . ובהקשר זה נקבע גם כי אין די בכפירה סתמית או הכחשה בעלמא של ביצוע העבירה: "משנמנע המבקש מלפרט את הנימוקים התומכים בטענתו כי הוא לא ביצע את העבירה המיוחסת לו, אין לקבל את טענתו כי הוא לא זכה לקבל את יומו בבית המשפט". רע"פ 3518/15 ‏ ‏ אבטה מלקמו נ' מדינת ישראל ( 8.6.15)

3.         ומן הדין לנדון: בענייננו עולה כי אי התייצבות הנאשם לדיון נבעה מטעות משרדית של ב"כ אשר טען - מבלי לתמוך טענה זו בתצהיר כנדרש - כי שיגר בקשת דחייה לבית המשפט אך לא טען כי וידא קבלת הבקשה בבית המשפט. אשר לטענה בדבר גרימת עיוות דין: כאמור, זולת טענה בעלמא כי הנאשם כופר במיוחס לו, לא הצביע הנאשם בבקשתו על הנימוקים התומכים בטענה לפיה לא ביצע את העבירה המיוחסת לו. אשר על כן, אין בידי לקבוע כי אי ביטול פסק הדין יגרום עיוות דין לנאשם. הנסיבות שבעטיין לא התייצב הנאשם לדיון אף הן אינן מצדיקות כשלעצמן ביטול פסק הדין אולם מכיוון שלהשקפתי הנאשם אינו צריך לשאת במחדלי ב"כ, יבוטל פסק הדין בכפוף לתשלום הוצאות בסך 1200 ₪ לאוצר המדינה וזאת עד 20.2.16. כפוף לביצוע התשלום יבוטל פסק הדין ויקבע מועד להקראה.

המזכירות תעביר עותק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"א כסלו תשע"ו, 23 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.