1

לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן עקב אי התייצבות הנאשמת לדיון בעניינה.

1.         נגד הנאשמת הוגש כתב אישום המייחס לה עבירה של נהיגה במהירות העולה על המותר. ההזמנה לדיון נשלחה לנאשמת וחזרה בציון "לא נדרש". הנאשמת נשפטה בהיעדרה ומכאן הבקשה.

2.         הנאשמת טוענת כי לא קיבלה הזמנה לדיון. היא צירפה הצהרה של נהג לפיה נהג ברכב במועד העבירה. האישור נתמך באישור עו"ד כי הנהג נהג מבקש להעביר את הדוח על שמו.

עד כאן הרקע לבקשה ומכאן הכרעתי.

3.         דין הבקשה להתקבל. אישור המסירה עליו מבוסס פסק הדין אינו מציין כי הדוור הותיר הודעה לנאשמת כי עליה לסור לקבל את דבר הדואר בסניף. בהיעדר אינדיקציה לכך שהנאשמת הוזמנה ליטול את ההזמנה לדיון קשה להסיק כי ההזמנה "לא נדרשה". במצב דברים זה אינני מחווה דעה ביחס לאישור הנהג שצורף לבקשה הואיל ואין מדובר בתצהיר ערוך כדין.

2

הבקשה מתקבלת ופסק הדין מבוטל. התיק יועבר למזכירות שתקבע אותו להקראה בפני מותב אחר.

ניתנה היום, י"א שבט תשע"ט, 17 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.