1

ביום 13.11.16, בתום שמיעת הראיות, הוריתי על זיכויה של הנאשמת. להלן נימוקי הזיכוי:

כנגד רכב הנאשמת נרשמה, ביום 7.6.15, הודעת תשלום קנס בגין חניה על המדרכה (להלן - הדו"ח), עבירה על תקנה 72(א)(2א) לתקנות התעבורה תשכ"א - 1961.

הנאשמת כפרה באישום המיוחס לה וטענה כי רכבה היה במקום אחר באותו מועד.

מטעם המאשימה, העיד רס"מ סימון יגאל, עורך הדו"ח והוגש הדו"ח שסומן ת/1.

מטעם ההגנה, העידה הנאשמת והוגש דו"ח נוכחות, שסומן נ/1.

על פי גרסת המאשימה, ביום 7.6.15, בסמוך לשעה 09:05, חנה רכבה של הנאשמת, שמספרו 8495870 וצבעו שחור, על המדרכה ברחוב מל"ל ברמת גן, ליד בית מספר 9, במקום שלא הוסדר לחניית כלי רכב ובגין כך, רשם העד דו"ח "הדבקה", שהונח על גבי הרכב העבריין ונשלח, בשלב מאוחר יותר, אל הנאשמת.

הנאשמת העידה להגנתה ועל פי גרסתה, הרכב שבנדון מצוי בחזקתה הבלעדית ובמועד האירוע, היה בסמוך למקום עבודתה ואזור מגוריה, ברמת אביב. עוד ציינה הנאשמת, כי מעולם לא הייתה במקום העבירה וכי צבע רכבה הוא כחול ולא שחור.

2

לאחר ששמעתי את הצדדים, בחנתי את הראיות, לא אוכל לקבוע במידה הנדרשת בהליך פלילי, כי הנאשמת עברה את העבירה המיוחסת לה בכתב האישום.

בנסיבות בהן מדובר בדו"ח שהונח על גבי רכב חונה, מבלי שנהג הרכב זוהה במקום העבירה, יש להקפיד הקפדה יתרה על פרטי הזיהוי של הרכב ונוכח אי התאמה בצבע הרכב העבריין ועדותה של הנאשמת, שעשתה עלי רושם אמין ביותר, ייתכן ושגגה יצאה תחת ידי העד, ברישום מספר הרישוי של הרכב העבריין.

לאור כל האמור לעיל, החלטתי לזכות את הנאשמת מחמת הספק.

המזכירות תשלח עותק מפסק הדין אל הצדדים.

ניתן היום, כ' חשוון תשע"ז, 21 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.