1

1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 13.2.19 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של נהיגת רכב שלא בצידו הימני הקיצוני של הכביש ונגזר עליו קנס בסך 300 ₪.

2

3.         ב"כ המבקש טען כי הוא סבר בשוגג ובשל טעות משרדית, כי הדיון נקבע לתאריך 17.2.19 ולא כפי שנקבע לתאריך 13.2.19. ציין כי הוא מוכן לשאת בהוצאות אישיות בגין טעות זו. טען כי הוא מתחייב לעשות ככל שביכולתו על מנת לסיים התיק בהסדר טיעון באם בית המשפט ייעתר לבקשה ויורה על ביטול פסק הדין.

4.         המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי ב"כ המבקש לא העלה כל טעם סביר לאי התייצבותו לדיון וכי אין לו להלין אלא על עצמו.

5.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לדחות הבקשה.

6.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

7.         מאישור המסירה עולה כי הזימון לדיון נשלח לכתובתו של המבקש ונמסר לידי המבקש אשר אישר קבלת דבר הדואר בחתימתו, ואף אין מחלוקת כי המבקש זומן כדין.

8.         באשר לטענת ב"כ המבקש כי לא התייצב לדיון בשל טעות ברישום מועד הדיון, הלכה פסוקה היא כי טעות משרדית של עורך דין אינה מהווה סיבה מוצדקת לביטול פסק דין (ראו לעניין זה רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793).

            יש לציין כי אף אם ב"כ המבקש לא התייצב לדיון הרי שחובת ההתייצבות חלה על המבקש עצמו, והמבקש לא סיפק כל הסבר להיעדר התייצבותו לדיון.

9.         המבקש אף לא הציג טענות הגנה כלשהן ולא פירט כיצד הותרת פסק הדין על כנו תגרום לו עיוות דין. עוד יש לציין כי העונש שנגזר על המבקש אינו חורג ממתחם העונש הנהוג לעבירה מסוג זה.

10.       לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

11.       בשים לב לדחיית הבקשה, ההחלטה על עיכוב ביצוע פסק הדין מבוטלת.

המבקש ישלם הקנס האמור בגזר הדין עד ליום 1.5.19.

3

12.       המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"א אדר ב' תשע"ט, 28 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.