1

לפניי בקשה להורות על ביטולו של פסק דין שניתן בהיעדר ביום 04.10.21.

עפ"י עובדות כתב האישום, ביום 08.03.20, בכביש 2 מצפון, נהגה המבקשת את רכבה במהירות של 121 קמ"ש כאשר המהירות המירבית המותרת במקום הינה 90 קמ"ש, וזאת בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבודה.

המבקשת זומנה כדין לדיון שנקבע ליום 04.10.21 ולא התייצבה, ובשל כך ביקשה המשיבה לשפוט אותה בהעדר.

המבקשת הורשעה בהיעדרה והוטל עליה קנס בסך 750 ₪ לתשלום בתוך 90 ימים.

ביום 07.11.21, הוגשה הבקשה דנן, ובהתאם להחלטתי התקבלה תגובת המשיבה.

2

לטענת המבקשת, נבצר ממנה להגיע לדיון בשל היותה בחו"ל מיום 01.10.21 ועד יום 01.11.21.

עוד טענה המבקשת, כי במועד בו בוצעה העבירה הייתה חייבת להגיע, מהר ככל הניתן, לבית חולים וטרינרי בבית דגן, שכן כלבתה הייתה זקוקה לטיפול חירום.

המשיבה התנגדה לבקשה תוך שצויין כי לא הייתה כל מניעה כי המבקשת תבקש לדחות את מועד הדיון שנקבע, ככל שנבצר ממנה להתייצב במועד. זאת ועוד, הזימון נמסר לידי המבקשת ביום 10.01.21.

בנוסף צויין בתגובת המשיבה כי בקשת המבקשת לא מעלה כל טענת הגנה, ומשכך - אין כאלו.

דיון והכרעה:

סבורני כי דין הבקשה להידחות.

המבקשת זומנה כדין לדיון שנקבע ליום 04.10.21 ולא התייצבה, ובשל כך נשפטה בהעדר, כפי שפורט לעיל.

המבקשת, אומנם, טענה בבקשתה כי נבצר ממנה להתייצב לדיון לנוכח שהותה במועד זה בחו"ל, אלא שלא צורפה לבקשתה כל אסמכתא התומכת בטענה זו.

מבלי לקבוע מסמרות, אעיר כי המבקשת טוענת כי נהגה במהירות המיוחסת לה בכתב האישום מאחר שכלבתה הייתה זקוקה לטיפול רפואי דחוף, ויש בכך, למצער, "ראשית הודאה" בעבירה המיוחסת למבקשת בכתב האישום.

לאור האמור לעיל, ברי כי לא מתקיים ספק בהמצאה כדין, שכן לא קיימת מחלוקת לידיעת המבקשת על אודות מועד הדיון, וחרף זאת- לא פנתה לבית המשפט בבקשה מתאימה לשינוי מועד הדיון שנקבע. המבקשת אף לא פירטה בבקשתה מהו עיוות הדין שעלול להיגרם לה, אם בקשת תדחה.

לנוכח היעדר ספק בדבר ההמצאה כדין וכן היעדר טעמים המעלים חשש לעיוות דין שיכול וייגרם, הבקשה נדחית.

3

ההחלטה תומצא לצדדים.

ניתנה היום, י' כסלו תשפ"ב, 14 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.