1

לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן עקב אי התייצבות הנאשם לדיון.

נגד הנאשם הוגש כתב אישום שעניינו כניסה לצומת בניגוד לאור אדום ברמזור לאחר חלוף 5 שניות או יותר ממופע האור האדום. על פי אישור המסירה בתיק האלקטרוני ניסה שליח של הדואר להמציא לנאשם הזמנה לדיון אך זו חזרה בציון "עזב" ו"לא נדרש". הנאשם נשפט בהיעדרו ביום 20.6.16.

הנאשם טוען כי לא קיבל הזמנה לדיון ולא ידע עליו. הוא טוען לפגמים באישור המסירה. לגופו של עניין הוא טוען כי לא נהג ברכב בעת העבירה. אומר כבר עתה כי לטענה לא צורפו סימוכין כנדרש ועל כן אמנע מלהידרש לה.

דיון

החלטתי לקבל את הבקשה ולבטל את פסק הדין.

העבירה נעברה לכאורה ביום 22.11.15. בתיק האלקטרוני קיים אישור מסירה מתאריך 7.12.15 שחזר בציון "עזב". אישור מסירה זה מתייחס לאותו מען אליו מתייחס אישור מסירה שצורף לבקשה לביטול פסק הדין (הנחזה להיות מיום 17.3.16) אשר חזר בציון "לא נדרש".

2

לטעמי ברור כי שולח ההזמנה ידע או היה צריך לדעת כבר סמוך להחזרת אישור המסירה בדצמבר 015' כי הנאשם "עזב" את המען ואין טעם לשוב ולשלוח הזמנות לאותו מען. לא ברור מדוע למרות זאת נשלחה ההזמנה שחזרה בציון "לא נדרש" לאותו מען. אני סבור גם כי מקום בו שולח ההזמנה ידע או היה עליו לדעת כי הנמען אינו מתגורר במען לא ניתן לייחס לנאשם הימנעות מכוונת מלדרוש את ההזמנה אליה מתייחס אישור המסירה מחודש מרץ 016' שכן הלה "עזב" את מענו על פי קביעת הדואר .

בנסיבות האמורות לא ניתן להסתמך על החזרת אישור המסירה בציון "לא נדרש" לצורך שפיטת הנאשם בהיעדרו . אני מבטל את פסק הדין. התיק יקבע על ידי המזכירות בפני מותב אחר והזמנה תשלח לצדדים.

ניתנה היום, י"ח אלול תשע"ח, 29 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.